שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

RIDE THE SPIRAL

רגעים אבודים
לפני 17 שנים. יום שבת, 23 במאי 2009 בשעה 18:56
יש אור אדום
נותר לי רק ללחוץ על הכפתור
ולשמוע שוב את אותו הצליל
מזימות וחלומות
אשליות שנרקמות
בתוך אותו הכד אשר אותי מכיל
נכבה האור
הייתה תקווה
אני כבול אל הרצפה
מיליוני נמלים מקיפים אותי
בין השקרים והסטיות
אני שוכח מי להיות
תראי יצור חדש
ותתאהבי רק בי

לאהוב
בשביל לא לשקוע
אולי אבוד , לא משוגע
לפני 17 שנים. יום שבת, 23 במאי 2009 בשעה 10:46
נער העיתונים
לא עובר כאן יותר
החדרים היתומים
הימים ארוכים
בלעדייך

מאותו היום
יום העזיבה שלי
נותרתי מפוזר
חלקיקים בשמיים
כי ידעתי כאב
לעולם לא עוזב
ושקרים ממלאים מיטתי
והבקרים מתים בנתיים

נער העיתונים
לא עוצר כאן יותר
בניתי לי טירה
מדמם לתוכה
אצלול לי לעומק
לא ידעתי אותה
לפני 17 שנים. יום שלישי, 5 במאי 2009 בשעה 15:03
אוויייי גלים של סקפטיות
מתנפצים על אותו חוף מוכר
ואם כולם היו נודיסטיים
הייתי מנודה מזמן
אוי הבושה
כעת אינם הם , עלי שלכת
נספגים במטאפורה
שוקעים באדמתי
טועים בקיומי


מנסה ליצור אדם חדש
לפני 17 שנים. יום שני, 20 באפריל 2009 בשעה 5:57
אילו היית קצת יותר חמה
אילו הפעלת יותר כוח משיכה
ואני מוקף חלקיקים של אהבת שנאה
מיילל לי לילה
בוכה לאמא לבנה
לפני 17 שנים. יום ראשון, 19 באפריל 2009 בשעה 20:02
how cant you see
my eyes filled with fire
all that i dream
all i desire

time keeps me
out of cycle

winter is knocking on
my wooden door
you can her moon
how it cries
time keeps me out
and so my soul
got no reason
to fill this void

how can i resist my own
how can i escape the night
in this mission
ill win it all
the moon
will be my only bride
sorrounded with stars
with no light
לפני 17 שנים. יום שבת, 18 באפריל 2009 בשעה 8:27
כשראיתי אותך
נולדה בי שמש
היית לי חום אלוהי
שכחתי מה זה לסבול ,
לקחת אותי לשוטט
בגלקסיה אחרת
היית לי כל האוויר
ולא רציתי לגדול

אין סדקים ברצפה
אני חולם על תקווה

כשנשמתי אותך
היית לי שמש
מקור חום אלוהי
אבל בחרתי בקור
הלכתי לי לשוטט
על אדמה מנוקרת
אזל בי כל האוויר
רק כי בחרתי לנדוד

אין סדקים ברצפה
אני חולם על תקווה.
לפני 17 שנים. יום שבת, 11 באפריל 2009 בשעה 22:45
כמו העץ במרפסת
המתקשט בחזרה
אני מתעקש
לא לנטוע
שורשים של שעבוד
ואת עורי מעליי קרעתי
ואת שתיקתי לעולם נתתי
וממולך את שלוותי מצאתי
ראי - ריסקתי חלומות לשווא
ואת נושמת לך עוד קיץ
כשאני לבד נרטב.

כמו העץ במרפסת
רואה את אותו הנוף.
לפני 17 שנים. יום שבת, 4 באפריל 2009 בשעה 19:42
ובשבילי
את החיוך
ובשבילי
את מציאות מופשטת.
כשיורד הלילה
את מתקעקעת במחשבותיי
רוכסת עלטה על מיטתי
כשאת כה רחוקה.
ובשבילי
את כירח
וממולך אני כוכב מלא חיים
ולא טעמתי את גופך
לכן נותרת לי רק כריח
ובלעדייך ממלכתי תשאר בעמקים.
לפני 17 שנים. יום חמישי, 2 באפריל 2009 בשעה 21:12
אני ריק
ממשיך להתרוקן
את זה רואה כל בר דעת
שתי ידיים - לא יכולות לגעת
שקט בינתיים
יש רעל בעיניים

נטשתי את עצמי
בשולי הדרך
איש לא עובר כאן
איש לא יתקרב לראות
כך מתקרב החורף
וממשיכים להתכסות
כך מתצטייר לו חושך
בין עיניים אטומות
לפני 17 שנים. יום רביעי, 1 באפריל 2009 בשעה 20:21
ברוכים הבאים
למקום שבו
העולם עומד מלכת
אין שמש בין עציי
וכל החי בוכה שלכת.

עיניים מביטות למעלה
אל בד מושלם כחול
בעוד חורים שחורים בולעים
כל נסיון לצלול
ולהסתיר
סימני חיים
להסתתר
להתחבר לשורשים
אני הוא מלך החולמים
אני הוא מלך השוטים.

ברוכים הבאים
למקום שבו
חמקה הנפש לאדם
מקום שבו
כל רוצח בקלות נרדם.

מצאתי לי מסתור הלילה
בין עשן סיגריות וזונות
מצאתי לי מיטה הלילה
באר ריקה - אין חלומות
ואת עומדת עירומה
מחבקת חורף
ואת ניצבת כאלה
ולאיטך מפנה לי עורף
יורה בשקט
לכל עבר
אור גדול
ושוב אני חוזר לזחול
ושוב אני שב אל החור
ושוב האור נשבר
ושוב חוזר הקור
וכך
כל רצון לשוט קדימה
נתקל בנחלים קפואים...