RIDE THE SPIRAL

האדמה רועדת
הדלת נטרקת
שום אמביציה לחלום
כמו ישות נפרדת
היית לי אלה
מלאך שעלה מתהום
כחול , רציתי לטבוע בך
ולא יכולתי לנגוע
הפחד המשיך לו לנגוס...

זה היה הסיפור שלי ושלך
יכולתי ללכת
על אבני אש בשבילך
ובחרנו בדרך הקלה
בשקט
בשקר
בעוד פלירטוט מבויים...

את שמש
ירח
את מציאות עקומה
לא יכולתי לבקש ממך
עזרה
הצלה

זה היה הסיפור שלי ושלך

(למרות שערבים לא באים לי טוב לאחרונה...)
אבל

למה כל נותני שירות התמיכה באינטרנט של בזק ערבים??

ולמה אנחנו מלמדים אותם ?
ואיך סמיר קונטר יצא עם תואר?!?!?!
הם לומדים מחשבים
ונוהגים על טרקטורים
בקצב הזה ייצא משחק לפלייסטיישן GTA EL ARABIA!

ולמה במדינה הגם ככה פרדוקסלית הזו אנחנו מתעקשים להוסיף כל יום פרדוקס חדש למדורה?!

ובזק חרא!

אני לא בטוח
אם זו הדרך
האל שנטש
לקח את האור
אני מוצא את עצמי
כישות נפרדת
חסר ודאות
מסתכל לאחור

עוצם את עיניי
נזכר בליל אמש
אני כנחש
מצטייר על החול
כאדם מרוחק
במדבר הגדול
כתינוק מרותק
לרקיע כחול

וברסיס חלום
נזכרתי
ירח ער מאיר
את הריק המתקרב
ללא אורך אשכח
את כל אשר למדתי
ייאוש יוליך תקווה
אל מחוץ לערפל

סביבי מתעטף הלילה
נוזל הריק אל תוך גופי
הייתה לי שמש במסגרת
הייתה השתקפות דמותי

חיים ,בלתי נראים,
הם צועדים עליי בשקט
אורות וזכרונות
כלואים בכלי הכרתי
והוא נסדק
אני חש את האור עומד מלכת
משכיח עברי
בוקע מבפנים...

אור בא
עוטף אותי
מגן על תמימותי
ועיניי
בסחרור אינסופי
לא מזהות את דמותי

עור בא
עוטף צילי
אז מתפשט כנחש
אין מקום
לרתיעה...
בקיום הריגעי
הנמתח אל אינסוף
בכל צעד אחורה
הריק הוא קרוב

הצרחות מהבית השכן
הרעידו את מיטתי
כל כך הרבה סדקים
באדמה אחת
ואיך הגננים
כשלו לראות את
נבילת הפרחים

מולי המציאות נמתחת
גואה על גופי כזיעה
סוחב אשליות באמתחת
ומהו לוחם ללא מלחמה

הדלתות מסתובבות על צירן
אוותר בזמן זה על תשובה
בין אלפי מבטים בהם ביקרתי
עינייך נטעו בי שלווה

החום הירוק המתוק
הצטייר כסימן שאלה

לא אתן ליופי להשכח ממני
ישנה קירבה תהומית גם לרחוק מכל
עיניים נוצצות בחושך, מושך עצמי אל תוך חלום
אמר הוא בלחישה יוקדת " גם אדם ישן משמיע קול"

מתגלגל אל תוך אורו של בוקר
נוגע בכל מה שאינו שייך
העצים מעלים תפילה חרישה
בכי סמוי על חלום של אדם
הזמן על לחיי זרם
כדמעות טריות של אושר
מתבונן כדרכי בבלתי נמנע
והלב בדרכו, פעם.

משק כנפי הפרפר
מביא סימני שאלה
מערבולת בוחשת דמי
במבט מחודש
החייתי תשוקה
בגולם התלוי בגני.

עומד שוב
שבור , מבולבל
סדוק מכדי
להתאחות
מתקרב
למרחק נגיעה
מתרפס
בכדי לגנוב

קל
וחסר משקל
מתמכר אל
הלא נודע
קחי אותי
מישכי אותי
גרדי אותי
מהרצפה

עומד שוב
מתנתק מהמציאות
רועד לבד
כמו אדם
ללא כלי דם
ככלי ריק
אני נרדם

קל
וחסר משקל
מתמכר אל הלא נודע
מתאהב
מתאבד
שיכבי עימי על הרצפה
אני בוחר לרצות