לפני 6 שנים. 23 בדצמבר 2017 בשעה 21:53
כל מה שנשפך ממני
יצטייר כחסכים
אני אני רק משום שלא נשברתי
האם האהבה היא מזוייפת?
האם אני הוא סך כל הטלאים?
האם עליי להתעלם מכל מה שיצרתי?
שגרה או ניצוצות של פסיכוזה לא מאובחנת?
RIDE THE SPIRAL
רגעים אבודיםלפני 6 שנים. 23 בדצמבר 2017 בשעה 17:09
הגוף יספוג
הגוף סופג
האגו הוא לא
לא יידע שובע
ולא יודעים לאן ללכת
ולא יודעים מתי לרדת
תופסים תאוצה
עולים גבוה.
את וההוא,
2 ספינות בודדות בלילה
קווים מקבילים בחשיכה
הגוף הבודד
מתמכר לרוגע
פתאטיות פנימית על פני האדמה.
לפני 6 שנים. 17 בדצמבר 2017 בשעה 13:30
מטושטש
מבולבל
או חרמן
לפני 6 שנים. 16 בדצמבר 2017 בשעה 20:42
אלכוהול
סמים
מוסיקה של חופש
מרגיש את הגב מתמתח
כמו ענק רדום
כמו מפלצת עתיקה
אני בוער
אני דוהר אני
צורח
לו הייתי באמת
נע ללא שום הכרה
במוסכמות מוסריים ובאמפתיה
הייתי מבטל ברגע
את האני המוכנע
כזה שבקלות הולך ושוכח
לפני 6 שנים. 13 בדצמבר 2017 בשעה 7:28
האוויר נכנס ויוצא בקצב קבוע.
זהו לא מרדף אחר בית.
זהו לא מרדף אחר שלום ונחמה.
אלף שאלות וניצוצות של מסקנה.
הגוף היה רוצה להרגיש קצת אחרת.
הבלבול מוליד אינספור מסיכות,
שמסיטות אותי, מטשטשות אותי,
עד אשר אין אני.
זהו לא הבית.
זהו לא השקט.
אלו הן צרחות של תבוסה ואכזבה.
תמונות שמביישות אותי,
דוחפות אותי עמוק עמוק בחזרה אל אמא אדמה.
היכן הוא האל, או השטן, או המלך?
כל האורות גורמים לעיוורון, לקפאון, חוסר תנועה.
גבר
לוחם
מלך
האוויר נכנס ויוצא בקצב קבוע.
זו לחימה נדרשת,
מרדף אחר גדולה.
לפני 6 שנים. 10 בדצמבר 2017 בשעה 19:55
יותר מדי
כדורים במדרון אחד
אין מילים
לתאר את הבלתי נמנע
יותר מדי
שקרים נוזלים מבין האצבעות
ואין מילים
שיוכלו לשנות יותר מדי
"קח אותי ככה"
לחישה לפני חצות
כל הצירים
חלודים, פחות מדי תנועות
יותר מדי
הבטחות שפיזרתי
והמראה
לא מקבלת אותי יותר בצורתי הטבעית
יותר מדי
שדים שטיפחתי
ואין שליטה
אין שום רצון לעצור
"קח אותי ככה!!!"
תפילה לפני שעיניי נעצמות
הובסתי
זו לא בקשתי האחרונה
האל הזה הוא לא נורא
לאל הזה אין שום צורה
נחכה לגשם
שיכסה אותי בבוץ
לפני 6 שנים. 6 בדצמבר 2017 בשעה 8:24
אני לא מדבר יותר מדי
לא מנדב מידע
נשאב אל גבול האטמוספירה
כמעט מתאייד
דוחף את החששות החוצה
כשמרגיש עייף
מה אני עלול לאבד?
תחושת שייכות מזוייפת.
על מה אני חולם?
באילו מלחמות ניצחתי?
המלכתי את עצמי
על אדמה שלא קיימת.
לפני 6 שנים. 4 בדצמבר 2017 בשעה 7:23
Never fought harder than this, I built my temple on this
Pushing, fighting, bleeding, taking, giving
Every second closer to the ceiling
I will assemble all this, down to the last broken piece
Tension in the atmosphere is lower, gravity is slowly taking over
לפני 7 שנים. 4 בנובמבר 2017 בשעה 14:59
היינו שייכים לרגע
פראיים
כרגע אנו פשוט
שייכים
מתרחקים מאש ומהרפתקאות
מתרחקים מהרצון להיות
כובש או נכבש
החזק או החלש
כרגע אנו
פשוט
שייכים
לאותה
המשבצת
לפני 7 שנים. 1 בנובמבר 2017 בשעה 11:12
בהתחלה מתאהבים
או אז צצות החרדות
קיומיות
מהדהדות
בתוך החלל הריק
שנקרא לו ספק
בשום פנים ואופן לא מגיע לזה להיות ביחד
כן
בהתחלה מתאהבים
או אז מתעוררת האדמה
צמחים מטפסים
לא יתנו לך נחת
הם יקשרו אותך
לאותו המקום
שנקרא לו ספק
בשום פנים ואופן אנו לא נשרוד יחד
בהתחלה מתאהבים
או אז צצה לה שגרה
רק רגעים קטנים של נחמה
ייקחו אותנו קדימה
ואני משתגע
האגו לוחץ
ההתעוררות מגיעה מלמטה