|
|
|
דרכים לשמור על שפיות
או שמא על תקינות
דרכי פעולה ששמורים רק לי
יצירת כפיי
מבטל בכדי להתעורר
להתמסר לנסיקה
לשגשוג
להצלחה
עם השנים אני מבין ש...
הנוכחות היא המפתח
להיות הטורף
הבוער
תמיד בתנועה.
אורות חדשים
מחסומי כתיבה באים
כשיש לך יותר מדי מה לומר.
אתה מפחד לחשןף
להחשף
לפזר את כל הקלפים על השולחן.
אז
אתה בולע
ונבלע אל תוך עצמך
הדעת, הנפש
מנווטות עצמן בצורה מודעת
אל הנודע בתוך הלא נודע
חור שחור.
כמה עולמות יכול ליצור האחד,
כשהוא מדגיש לעצמו " הכל סימולציה".
כשאעמוד מולה
לבטח ארצה לבעור כמוה
איתה.
בסיטואציה הנוכחית
כולם מפסידים
זה משחק של תנועות
מחול אינסופי
שבו לא נדע
מדוע עלינו לגעת.
אז צחצחנו חרבות
ממוקדי מטרה
רק לא בחרנו
באיזה צד להיות
לאיזה אל הגאווה
קריאות קרב נבלעות
בין מאות הגופות.
חלמתי אותך יותר מדי הלילה.
*****
איך תנועה אחת, משנה אנרגיה שלמה.
כל התודעה מתעוותת.
ההוויה שלה קורנת
רק כי מצאתי נקודה
כזו שתרטיט את הנפש.
התגעגעתי
למילים
לעוצמה
התגעגעתי
למילים
לשתיקה ביניהן
לאוויר החם המתרוקן
מריאות חדשות.
אני הוא הכל, אני הוא שום דבר
אני המרכז, לא שונה מהשאר
המזל מעדיף את אלה אשר מעדיפים את עצמם
הלקח נרשם אבל עוד לא נחקק
נתראה בסיבוב הקרוב...
אדם לא משתנה
אולי רק מתאים את עצמו
ואם יתאים עצמו
כיצד יוכל לקרוא לעצמו מלך?
אם ישאר על המסלול כיצד
יסלול לעצמו דרך?
היה מה שאתה רוצה להיות
או
רד למחתרת
למבטים מקווים
אין כאן מקום
השיירה מתקדמת בעודה מתפוררת
אין גאווה בימים של שלום
לא הייתי מזהה את עצמי ככה
כל מה שנשפך ממני
יצטייר כחסכים
אני אני רק משום שלא נשברתי
האם האהבה היא מזוייפת?
האם אני הוא סך כל הטלאים?
האם עליי להתעלם מכל מה שיצרתי?
שגרה או ניצוצות של פסיכוזה לא מאובחנת?
הגוף יספוג
הגוף סופג
האגו הוא לא
לא יידע שובע
ולא יודעים לאן ללכת
ולא יודעים מתי לרדת
תופסים תאוצה
עולים גבוה.
את וההוא,
2 ספינות בודדות בלילה
קווים מקבילים בחשיכה
הגוף הבודד
מתמכר לרוגע
פתאטיות פנימית על פני האדמה.
מטושטש
מבולבל
או חרמן
אלכוהול
סמים
מוסיקה של חופש
מרגיש את הגב מתמתח
כמו ענק רדום
כמו מפלצת עתיקה
אני בוער
אני דוהר אני
צורח
לו הייתי באמת
נע ללא שום הכרה
במוסכמות מוסריים ובאמפתיה
הייתי מבטל ברגע
את האני המוכנע
כזה שבקלות הולך ושוכח
