לפני 7 שנים. 20 במרץ 2017 בשעה 6:31
לא יודע איך להסביר
היעד הראשי ,
250 קמש אל תוך הקיר
תלו את גופתי בכיכר העיר
גם כאן בערך נכשלתי.
בתוך הגונגל היותר מדי גדול הזה
רצתי במעגלים
RIDE THE SPIRAL
רגעים אבודיםלפני 7 שנים. 13 במרץ 2017 בשעה 13:07
הימים המוזרים האלה
של תובנות
נחת
ופחד
הלילות האחרונים האלה
השאירו אותי מרוקן
בוכה
מחובר
אתה תמצא שקט
בעיניים זרות
כך הבטחת לי
אתה תמצא פאר
גלקסיות שלמות
אם תרשה לעצמך - להתמסר
ואני
מוצא את עצמי
מסומם
זורם בתוכי
דם חדש
אישונים שמולי
גלקסיות שלמות
לפני 7 שנים. 5 במרץ 2017 בשעה 11:16
הזמן מתבזבז
נוזל מהר מדי,
מתחמק בקלות יתרה.
מלפפונים על העיניים,
קפאון התודעה
שינוי חייב לבוא.
לפני 7 שנים. 28 בפברואר 2017 בשעה 14:54
מוזר לגלות שהיצר המיני שלי
הוא קודם כל מנטלי
הגוף והמגע שוליים כאן
נדמה שהמודע שלי נהנה יותר ממשחקי משיכת החבל והפלירטוט
מאשר האקט עצמו.
ככל שהזמן עובר,
והזיקנה נמצאת מעבר לדלת,
אני מבין כמה היצר הילדותי והתחרותי
עדיין שולט כאן.
לפני 7 שנים. 28 בפברואר 2017 בשעה 13:08
יותר טוב אם
תרפי ידייך מההגה
אי אפשר לנווט לנצח
במוקדם או מאוחר
החומר יישחק.
לפני 7 שנים. 27 בפברואר 2017 בשעה 15:29
כשמפשיטים את רסיסי השקר והעמדות הפנים מהעור המחוספס
אנו נשארים
נקיים
כמהים להכרה ואהבה
נדמה שבעצם
אנו בונים מנהרות וטירות
רק בכדי
לספוג
כמה שפחות
לפני 7 שנים. 27 בפברואר 2017 בשעה 11:47
אז הכל במה,
אמרו את זה לפניי
אחוזים בודדים מושכים בחוטים
ועלינו
להפגין יצירתיות
להפגין רגש
ליצור או לשרוד
ובזמן שהרוב הנשלט
מאמץ לעצמו מבטים אבודים
המסך יורד
המסך רועד
ובתור
השחקן הראשי
שכחתי מה הוא
רגש
לפני 7 שנים. 26 בפברואר 2017 בשעה 8:39
הכל נהיה מסוכן יותר
חי יותר
כשאתה עם הגב לקיר
את תסיימי את היום הזה
על ארבע
בתחושה כה מוכרת
של תבוסה מאולתרת מראש
לפני 7 שנים. 25 בפברואר 2017 בשעה 15:14
איך?
באיזה קטע?!!
ומי אתם?!
לפני 7 שנים. 25 בפברואר 2017 בשעה 14:59
למצוא צורת חיים
בדרך המעוותת ביותר
לגרום לסך כל החלקים
להסתחרר לאט מטה
הייתי מכוון את התנועה
נדמה כאילו מוותר
עלייך , לרגע ,
תימשכי בחזרה.
וזוהי מטרתו המקודשת
זוהי דרכו להיות ,
אף פעם לא לבד
זוהי השתקפותו המעוותת
תתקרבי מעט