בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

RIDE THE SPIRAL

רגעים אבודים
לפני 19 שנים. יום ראשון, 26 באוגוסט 2007 בשעה 7:39
יותר מדי רחוק מכדי לקחת
יותר מדי קרוב מכדי לדחוק
את הרגש המתוק
הזכרון שמתעלק
על קירות המסדרונות
שבנפשי

מיואש
כה חלש
והיא ... ?
חשוף כעת
מול ראי.

יש שד שמסתובב עכשיו בינינו
יש שד שהתחפש הוא למלאך
והוא מרמה אותך
אורג הוא בקולו הרך
מושך אותך
הורג הוא בקולו הרך

מיואש
כה חלש
והיא ...
הלבנה
אוחזת בידי.

אור לבן
מול אור כחול
חיוך קסום
כדור אדום
מתפלל ואת לאיטך חוזרת
מכה על חטא המתרוצץ
בין אלוהיי והאמת
רואה את הטינה כך נעלמת

מיואש
כה חלש
והיא ...
רואה לבן
אוחזת בידי.
לפני 19 שנים. יום ראשון, 26 באוגוסט 2007 בשעה 4:43
כשהייתי בדרך
התחרטתי
חזרתי לאחור
נחכה לזמנים אחרים
וכשתהיתי על הדרך
בה היא בוחרת
קול מהדהד
מספר
על טפשותי
גוף בוער ונסדק
ואחד אלוהים
הסתכלתי עליה
כבר בקושי איתי
לפני 19 שנים. יום שלישי, 21 באוגוסט 2007 בשעה 17:01
בפנים ובחוץ
לתת לזה עוד רגע
בין
המבט המתחנן
ולייאוש הממלא שוב את פניה
בפנים ומחוץ
למעגל
לתת לזה עוד רגע
להשתהות על הכמיהה
ולדמם עם התשוקה
המשתקת את הגוף

לרקוד לאט
לדקור מהר מהר מהר
בין השריקה אל השתיקה
בין הצרחה האחרונה
לפני שייעלם
לרקוד לאט
להיעצר לפתע
זה לא אני ההוא צועק
ובינתיים משחק
עם לב בתול המפוזר לחלקים

זה בפנים
זה בחוץ
זה ייעלם לפתע
לפני 19 שנים. יום שני, 20 באוגוסט 2007 בשעה 13:24
המסע
חסר
צבע
אם
אין
יחס
לקולות ולתנודות
ולכן
אשתוק
לרגע
אבקש
מידיי
להפסיק לרעוד
אתקמט
כמו
העלה התם
אתמתח
כמו
הגבעול הרם
אשתנה
ואתאהב כל פעם מחדש
גם אם אין אני
יש עולם
לפני 19 שנים. יום שני, 20 באוגוסט 2007 בשעה 9:04
יש מה להשיג
מה לשפר
אחרי מי ומה לרדוף

בוקר הופך ערב
שמש מתחפשת
צלילים מחפשים נחמה
יושב במערב הפרוע
צוחק על כל מה שהיה
ומי שלא אהיה
ומה שלא קרה

יש מה להשיג
יש על מה לחלום
והפשטות הזו
כה מסנוורת
קרוב אך אף פעם
קרוב מדי
קרוב אך אף פעם
אולי
לפני 19 שנים. יום ראשון, 19 באוגוסט 2007 בשעה 4:51
נפשי עם דעתי מתפזרת
בעוד שהכסף נושק לרחוב
אשליה בלי כאב
אשליה של קרוב

נפשי עם דעתי מתעוררת
כשהתפל מתנוסס בחרדה
מעל הפעם ההיא
שבכיתי נורא

אני כלוא בן ססמאות
שבור בסמטאות
הרחק מכל נפש אדם
אני יורה בכדי לרצוח
אני בוכה בכדי לצרוח
אני חוטא בכדי להרגיש קיים

הבטחתי יותר לא לטעות
הסטחתי יותר לא לסטות
לאור יש שיר
יש גם דרך
בה אלמד
להיות.
לפני 19 שנים. יום חמישי, 16 באוגוסט 2007 בשעה 19:33
אין לי שיער...

זה רשמי.
לפני 19 שנים. יום רביעי, 15 באוגוסט 2007 בשעה 6:44
הורים ופירורי לחם
שבילים ודרכים צדדיות
זה כיף לאבד
את הרצון להתאבד
מוזר לדבר
עם אנשים וחיות

הורים ופירורי לחם
זכרון דם יזע ודמעות
זה כיף לעצור
מול מראה נקייה
מוזר להתקל
בהילה

הורים ופירורי לחם
מילים ושבילים של פחד
זה כיף לחלום
על ראשם בגרדום
זה כיף לנקות
שלוליות אדומות

את כל זה היא חלמה
בצעירותה
את כל זה היא הורישה
לדור הבא
עם מבט מנוון
וספה ארוכה
שואבת תורה
מאישה מלאה
ידיים מוכתמות
בכתמי שוקולד
על הרצפה
המיותר שנולד
שכחה להחזיר
מים לבאר
ונותרה מלאה
בכל כך הרבה חסר
אופרה ווינפרי
וסדרי עדיפויות
על מסך הטלוויזיה
זה קל לא לראות...
פירורי לחם
שבילים אפלים
פירורי לחם
סיפורים שיקריים
פירורי לחם
אפתיה טהורה
פירורי לחם
אישה מלאה

בכל כך הרבה כלום
כל כך הרבה כלום
כל כך הרבה כלום
כל כך הרבה...
פירורי לחם
עיוות של גאולה
פירורי לחם
תקווה מרוטה
פירורי לחם
צלקות של ילדות
פירורי לחם
ההתאהבות
בריקנות.
לפני 19 שנים. יום שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 12:32
יפי נפש
הורים ללא חוש הומור
אנשים ללא חוש הומור
אנשים שתמיד יהיה להם משהו ביקורתי לומר
שוטרים
עובדות סוציאליות
צער בעלי חיים ( כן גם הם ).
ילדים קטנים
יפנים / סינים ( שלא יבכו שצוחקים עליהם )

אם אתם לא שייכים לאחת מן הקבוצות הנ"ל

אנא צפו בסרטון הבא :



אגב

אם יש קבוצות ששכחתי שלהן אסור לראות זאת
אנא ציינו.

ENJOY
לפני 19 שנים. יום שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 11:35
תראו אותו
חוזר אל הריק
עדיין צוחק
עדיין צוחק
תראו אותו
מתמוטט בשלווה
שירה עריבה
שינה מתוקה
ויכול
להיות
אי אפשר לדעת
אי אפשר לגעת
ברגע טהור
יכול להיות
שבטירוף מוחלט
מצא הוא לו מקלט
כבר לא
גשם אפור.

תראו אותו
מתמוטט בשלווה
מתבונן במראה
ולא צריך עיניים.