אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

RIDE THE SPIRAL

רגעים אבודים
לפני 19 שנים. יום שבת, 14 באפריל 2007 בשעה 17:30
ילדים קטנים הם דולפינים ( נשבע לכם שהם חולקים את אותו מנעד קולי)
רק שהדולפין כנראה חכם יותר אבל לא יודע לדבר , או שאנחנו מבינים את צורת התקשורת הפשוטה ביותר ... אבל זה לא משנה כרגע.
ילדים קטנים הם דולפינים .
כל השאר תלוי במטפלים / מאלפים / מחנכים / אלה שנותנים מתנות אחרי שקפצת דרך חישוק.
ילדים קטנים צריכים להזהר מחישוקים , כי בדרך כלל , הם בוערים .
אגב
הקיץ הזה מביא איתו יותר מדי חרא*


* חרא של ה 14 לאפריל 2007 = מגה מגה מגה יתושים יימח שימם.
לפני 19 שנים. יום רביעי, 11 באפריל 2007 בשעה 15:45
האם לכך התכוון המשורר?
האדם הפשוט , העבודה והמקרר?
הריגושים אשר ממהרים להתאייד
השקר אותו אנו בוחרים לעבד
האדמה
הירח
כוח המשיכה
משקלו של הגוף המשורטט הזה
הכמיהה לריח
של חיה בתולה
הדם
תאבת הבצע
עקבות נעלינו על אהובים לשעבר
האהבה
האגו
ההאחזות הפאתטית בכל מה שנשאר.
האם לכך התכוון המשורר כשאמר
"לא בחרתי לחיות , גם לא בחרתי במוות
לא אשתעבד לעתיד או אפחד מן העבר"
הדם
תאבת הבצע
החיה הפצועה
הבתולה לשעבר
לפני 19 שנים. יום רביעי, 4 באפריל 2007 בשעה 23:54
זה כבר לא
המרחקים ביני לבינך
זה המרחקים
ביני לבין עצמי
שמתעצמים ומתפשטים
כמו נגיף חסר תבונה
אחרי שמכרתי נשמתי
והתמכרתי למוחי
ההשתקפות שלי מחקה
את כל אשר יכולתי להיות
לפני 19 שנים. יום רביעי, 28 במרץ 2007 בשעה 8:48
מסתבר שאני כ"כ גרוע בזה ...

חזרה לימי הביניים ( משהו כמו כיתה ד' או ו' ).
לפני 19 שנים. יום חמישי, 22 במרץ 2007 בשעה 16:22
נדמה שהעולם ממחזר את עצמו
התודעה מתרחבת
ורגעים קסומים ונדירים אינם עוד.
הכל נגיש
הכל קיים
משם נובע החוסר הגדול.
לפני 19 שנים. יום רביעי, 21 במרץ 2007 בשעה 8:48
הרגעים הקרובים ביותר
הקרים ביותר
למות לבד
זה לא הפחד
אולי בעצם כל מה שנשאר
אני יורד ועולה
אף פעם לא נשאר ...
כי
האוויר הדליל הזה
דורש הרבה ממני.

האנשים הקרים יותר
דורשים יותר ממני
כשתמות לבד
אמרו הם
תוכיח עוצמתך
אני עומד רועד
משתעבד
לכוח המשיכה
ועל גבי בנו הם בית
וגינת קוצים
ובנפשי איחסנו הם
מאגר ביצים
שמאיים להתפקע
ולאכל את קיבתי
אנשים קרים שונאים עצמם
אך
אוהבים אותי.




כמה חולשה מצאתי
בחשיבות עצמית
לפני 19 שנים. יום שלישי, 20 במרץ 2007 בשעה 10:11
רעב
צעדים קטנים
ממולך
החמלה קורסת
והעיר מלאת הצבעים
מחקה אותך
רעב
שתיקה מהפנטת
ושפתיך
סדוקות
נבולות מחוסר שימוש
ביכולת שיחה
אני סיפרתי לה
על פסים של רכבת
חלומות נגררים מאחורי קטר משוגע
אומרים שאי אפשר לעצור
לכן אי אפשר לרדת
אפשר רק לקפוץ
מאותה הנקודה הגבוהה.
רעב
אלוהים מול מפלצת
חתכים אדומים
נקודות על זקן
במלחמה הזו
המציאות מתעוותת
כשהושטתי לו יד
חלומות
חמלה.
לפני 19 שנים. יום שבת, 17 במרץ 2007 בשעה 15:17
מרווחים גדולים
בין מקום לזמן
כשהשעות רצות
יש לי יותר מקום
נע בין חשיבות התודעה
לחשיבותה של אהבה
והבדידות שוב נמסה
וזה לעולם לא יפסיק לנזול
ושוב
נע בין חשיבות ההבנה
לחשיבות התודעה
האדישות מטפטפת
והרחוב סופג הכל
אני חייב ללכת
אין גוף
אין כאב
אין קול

אנחה אחת קטנה ודי
ההשרדות מתחילה לכאוב.
לפני 19 שנים. יום רביעי, 14 במרץ 2007 בשעה 11:31
ויברציה
שבירה
הנוזל השקוף
האימה בעיניים
האוויר
השאיפה
המבט המושפל
הזיעה בידיים
הכדור
האדום
הפנטזיה שלה
רחוקה מהשיניים
חנק
בוכיה
הגוף העירום
הנושק לרגליים
שלי...

עם כל פסיעה
בכל שעה
להתמרד את יודעת
יש לזה מחיר
אישיותך נקשרה
והחופש לא נולד לך
וכך
את מייללת
אליי מתחננת
שלי ...


* יש לי כלבה כפרה עליה ... אני רק מחנך אותה זה הכל.

.

לפני 19 שנים. יום שישי, 9 במרץ 2007 בשעה 19:39
בסוף הדרך , התמוססותה של הפיקציה, החיוך התמידי , האור הלבן.
ובים ללא מים , בקרקעית הסדוקה , יושבת לה חסרת מעש , חסרת כיוון , מלאת כאב - התודעה.

מספרים :
מתחיל ב 4
נגמר ב 9
תעודת זהות , מס' סידורי.
מס' חשבון בנק , בטחון כלכלי.
מס' טלפון , כישראלים אפילו מס' אישי , צה"לי , בטחון מדיני.
לבטוח במספרים כך אמרו לי .
המתמטיקה לא משקרת , משוואות לא מתעוותות.
לכל צורה יש שם , לכל צלע יש אורך , לעיגול יש קוטר , רדיוס , 360 מעלות.
בטחון במספרים.
הסטטיסטיקה אמורה להקל עלינו להבין את רוב הבחירות.
המספרים אמורים לספר לנו הכל , ובצורה מסויימת , אולי גם לצייר לנו את ההתחלה ואת הסוף.

22.3.1981

יש אנשים עצובים יותר ממני
יש אנשים שמחים יותר ממני
מרדף אחרי עושר
מרדף אחרי אושר...
אנחה אחת קטנה ודי
ההשרדות מתחילה לכאוב.

חשבתי
לספר על עצמי
לכתוב יומן מסע
שמתחיל כאן ונגמר אי שם.
חשבתי על אלפי מילים, מאות דפים , עשרות תגובות של אנשים שלמען האמת אני לא שם זין עליהם...
ואז נזכרתי
שלספר על עצמי
זה הדבר הכי קשה שיש.
22.3 זה בקרוב מאד.
26 שנים אבל אני לא מתכוון לכתוב על ... החמצות ומימושים , צלקות וריגושים , על ציורים או על שירים.
לא יודע על מה אני בעצם הולך עכשיו לכתוב.
שקרים.
אהבה.
שקרים.
אהבה.
שקרים.
אהבה.
אינסוף.
חוזר בחזרה למספרים.
גיל 16 - נקרא לה מ'.
ממוצעת לחלוטין
פרחה ממוצעת לחלוטין לצורך העניין
לפני שנה ראיתי אותה , החסרתי פעימה.
שני ילדים , עייפה , נראית קצת חבולה. ג'יפ אדום בוהק בשמש , בעל בן זונה.
מ' - כמו במורן , כן ככה קראו לה ,שם ממוצע לחלוטין ... אף פעם לא חיזרתי אחריה , ידידים ... שני ילדים.
מהרצפה אספתי חתיכות של בטחון שהתרסק לרסיסים.
חוסר משמעות ,סקס , ריגושים זולים.
מילים שאף פעם לא אמרתי
ק' ( גל גל ) - חושב עלייך לפעמים , וכשזה קורה שולף סכין ומקלף אותך מעליי.
נ' - הבחורה הכי מקסימה שיצא לי לפגוש , שלצערי , ועם טמטומי , קילפתי מעליי.

לא בא לי לכתוב יותר.