אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

RIDE THE SPIRAL

רגעים אבודים
לפני 20 שנים. יום שבת, 13 בינואר 2007 בשעה 11:20
עמוק עמוק
עמוק בפנים
12 מילימטר מעל הגבה
יש כפר
יש אנשים
שברגעים של פחד -בועטים
עמוק עמוק
סכין איזמל
מהחלום הם מופרדים
להזהר
צעד צעד
על הרצפה הם מתפזרים
עמוק עמוק
עמוק בפנים
יש עיוותים , ישנם שרידים
דם אדום אפור כחול
שחור הוא לפעמים
עמוק עמוק
במערכת
סכין איזמל
יש אנשים
לפני 20 שנים. יום שישי, 12 בינואר 2007 בשעה 11:59
היית צריכה לומר
שאת לא יכולה לגעת
היית צריכה לומר
לבד אי אפשר לדעת

אותו חלום , אותו מקום
אותן ידיים , ריקות פתאום

מתעורר , גאות של פחד
שחר של יום חדש
וכל מה שנקבר מתחת
עם גל של שגעון נשטף

ומה נשאר , בלי מציאות ?
אין עקבות ואין שפיות ...




***********************
האני , החלול
יש מקום , יותר מדי
צלילים שוקעים אל תוך ספירלה.
האני , הגשמי
מעבר - מתקרב לאינסוף
משתעבד אל ריקנות הלילה.
האני , ופחדיי
זוחלים במורד הדרך
האני , הרגליי
מתקרבים , נוגעים בערך
לפני 20 שנים. יום שבת, 6 בינואר 2007 בשעה 16:06
מצאתי אבן בקצה הרקיע
מצאתי אור , מצאתי צליל עמום שמתנגן
שלחתי יד עמוק עמוק אל תוך נפשי
לאט לאט , שוחה דואה , תראי אותי

ובגללה הכל נהיה זניח
וכל השאר הן זוחלות בשדות של נפט
אחרי שבוע , אתלקח , הן ישרפו איתי
הכל נזיל , הכל חלול , הכל זמני.

יקירתי , הלילה מתפקע
מחיצות של ערפל , שדים צוחקים
והירח משתולל , מלטף נשימתי
עולם עומד , הוא אינסופי , כשאת איתי.

מצאתי אבן בקצה הרקיע
מצאתי יהלום ללא שום צורך בליטוש
מיליוני כפות ידיים דחפו אותי בתור
ואלחם , כי מרחוק , מצאתי אור.
לפני 20 שנים. יום שני, 1 בינואר 2007 בשעה 6:48
עייפות
הכל מתחיל להתבהר
הכל מתחיל להסתחרר
נותרתי בפינה
משמעות
אני בטוח שהייתה
אם אתעקש אולי תהיה
והיא תבוא בלי הזמנה
מתי
ההשתקפות תהיה ריקה?
מתי
הצבע
יחלחל אל תוכך?
אולי
אם אשאר היא לא תבכה
אולי
אבנה כספת בחזה
אנעל
את כל הפחד
בחזרה

התמודדות
חסר כל , חסר אונים
אין אונות
אין זכות בחירה למאמינים
ולך
ולי
היה הכל , יותר מדי
והתפרקנו
לאט
מהר
טיפסה בושה אל צוק פניי
רק רגע
צעקתי
הכל יכול להשתנות
אני מבטיח
אני יכול להשתנות
רק רגע
בכיתי
באותה פינת רחוב
ואת המשכת , הלכת קדימה
וזה
אף פעם
לא יפסיק לכאוב

רק רגע
מצאתי
עוד מקום להשתפר
אין לי סיבה להסתתר
אמרת
לפני שנה
אולי מחר ...
לפני 20 שנים. יום שבת, 30 בדצמבר 2006 בשעה 22:57
אין כוכבים ואין שמיים
אין אדמה אין עננים
אין שום פלט לבחוץ
ולהבות אין שם בפנים

אין יערות אך יש שם גשם
אין ישויות , יש פרצופים
נזכר ... מזמן היה ירח
ומשוואות ומשתנים

הדר,גבורה בינה וחסד
הוד ונצח דעת ויסוד
ותפארתו של כס המלך
והשתקפותה של הילתו
נושקת לאדמה
בוהקת
מלווה את גבורתו
...
מילא חלל לכל אורח
והתרוקן מתכולתו
נזכר מזמן היה ירח...
קרן אור על תבוסתו
לפני 20 שנים. יום חמישי, 28 בדצמבר 2006 בשעה 8:46
יותר מדי מים
לא יכול לנשום עכשיו
מחשבות רנדומליות
לא יכול לנשום עכשיו
יש צליל גיטרה
מתגלגל החוצה ממעמקי תהום
והלב לוחש , יותר מדי מים
לא יכול לנשום עכשיו
עם ההתחלה החדשה הזו
שלחת לי שדי לילה אפורים
שבעבר פחדו מהמים הקדושים האלו
בתוך כלי הדם עכשיו הם מסתתרים
יותר מדי מים
לא יכול לנשום עכשיו
הגיע זמן לשחות
להזיע תחת שמש חדשה
כה פראי , לוחש
לא יכול לנשום
עכשיו
בעט בי
הכה בי
הטבע אותי
נקה אותי
קשור אותי אל עמוד מוזהב
חסום פי
חתוך אוזניי
פתח אפי
לא יכול לנשום עכשיו.
לפני 20 שנים. יום רביעי, 27 בדצמבר 2006 בשעה 19:06
אלוהות
הדרך היחידה להתמודד עם שיברון וציפיה
סוחב אני עול כבד
אך עול נישא
האומנם?
אני עדיין כאן
דבר איתי בשפה זרה
אני אקשיב
אני אאמין
ואשתדל
לא לקרוס תחת האור הכחול שחור הזה
לא לטעום , דמעות ארד המקשטות שפתיים
אתה מכריח אותי לנשום
אך לא בחרתי
וכל ההוויה נשחקת
מותירה גוף ועצמות
לפני 20 שנים. יום שני, 25 בדצמבר 2006 בשעה 14:50
להסתכל על השרשרת
להתעורר ללא חוליות
אני חייב לנסות
לצוף בכדי לטבוע
לטבוע בשביל לראות
מה יכול להיות.

האם עלי ...
לוותר על גופי
להתמכר למשוואה
של חוסר ודאות
להתאהב באי איזון
האם עלי
להשליך גופי קדימה
אל בורות של אש וערפל
האם צריך להעלם בכדי להנצל.

הרי
המציאות היא השרשרת
החלודה , חסרת חוליות
ימים שלמים השתעבדתי לחושיי
דכא כל רצון
דכא כל דרך הגיונית לחיות
על קצה הלהב
אל תוך עיניי בוהות
השתקפויות אנושיות
בועות חסרת מעוף
קושרות שדיים בחוט אדום
ותאוות המין לכן היא האדון
ותאוות המין , לכן - השממון
המציאות היא השרשרת
ואין עוד טעם בחוליות
הגוף , הכלי המתמוסס אל מול עיניי
ימים שלמים השתעבדתי
בלי אלוהים , ללא מקום
טיפות של דם ניקו ידיי
יצרו חלום.

להסתכל על השרשרת
להתעורר ללא חוליות
אני חייב לנסות
לצוף בכדי לטבוע
להתפשט בכדי לרעוד
זה הזמן שלי לחזור ה ....
לפני 20 שנים. יום חמישי, 21 בדצמבר 2006 בשעה 13:37
כל הנוחיות נבלעה
כמה שלא הייתי רוצה לאבד הכל
באותו הרגע
התגלגלתי מטה
מוקסם ע"י הספירלה האינסופית הזו
משתעבד לחוסר האור
בחור השחור
הזה
מיליוני אנשים מסובבים את הגלגל קדימה
כך גם אני
כמה כאב
בגילוי
אני לא הנבחר
עצמות אצבעותיי נוקשות אחת בשנייה
והמוסיקה הזו שורקת חרטה
שורקת פחד
עם קצת תקווה
ואני
מוקסם ע"י הספירלה האינסופית הזו
מתגלגל עמוק עמוק
אל תוך האדמה
ובנקודה הסופית ההיא
אני יודע
אמצא תמונה שונה
ושוב
ננעץ מסמר בדמעתי
ממאן להשתחרר
מאותה חומה - סביבה ...
יש עין
רק שתיים
איבדתי כל דרך להסתכל בחזרה
האם איבדתי צלם אלוהיי ?
האם שללת עתידי בגן העדן?
מוקסם ע"י הספירלה האינסופית הזו
אני אמשיך לחפור
עד שיהיה שקט
לפני 20 שנים. יום שלישי, 12 בדצמבר 2006 בשעה 21:38
כמה שאת יפה ...בעיניי

אל תתני לשדונים הקטנים במראה להטעות אותך.