ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

RIDE THE SPIRAL

רגעים אבודים
לפני 20 שנים. יום שני, 11 בדצמבר 2006 בשעה 22:31
אנשים עצובים
שולחים
מבטים עצובים
מעבר לדלפק השחור
ומקרוב אפשר לראות סדקים באישוני העין
משם מחלחלות החוצה דמעות של שכרון.
לפני 20 שנים. יום שני, 11 בדצמבר 2006 בשעה 10:16
20 שניות לפני הסוף
ריקוד נצחי של גלגלי שיניים
עומד להפסק בכל רגע
עכשיו
20 שניות של אור
נאחז אדם בעיוורון האמונה.
גופות מונחות על אדמה מופצצת
אל תוך הלילה צועדים
מרוקנים מתקווה
חשב
איתה יצעד , לנצח
איתה יראה , תמונה אחרונה
כן
היא האמינה במלאכים יראי שמיים
ושעם הזמן , הכל נסלח
והיא ידעה שהוא חושב עליה
אך לא ידעה שהוא מזמן שכח
ולאיטה טובעת
ביסורי זיקנה
והוא עצמו שקוע
במלחמות מראה

" מה יאמר הוא לנתיניו
מאמיניו
אשר קברו עצמם למען אותה תחושה של נחת
מה יאמר לציניקנים
ללא דם על הידיים
ללא אחריות על מעשה כה נתעב "

20 שניות של פחד
חלונות נסגרים , הערב נסוג
נותרנו
אני ואת , במקומות שונים
כל מה שהיה
לא חקקתי
כל מה שהיה
לא יכולתי
לצעוק
אוהב אותך
אני לא ראוי
לפני 20 שנים. יום שלישי, 5 בדצמבר 2006 בשעה 7:56
הוא לקח אותה לצד
היא שתקה
הוא לקח את כף ידה
היא שתקה
אולי איתה ימצא הוא מים
אולי איתו תמצא היא בית

הוא כבל את מיתרי קולה
היא בכתה
הוא צבע את שיערה
כבר לא אישה
למרות הכל היה הוא בית
אך לא מצאה שום דלת בינתיים

עצב מתגלגל במורד המדרגות
נשארו שרידים
היו כנפיים
הוא לקח את כף ידה
הרעיף עליה חרדה
עצמה עיניים ...

הוא נרצח בחלומו
והיא צחקה
כשהתעורר דבר מוזר קרה
והוא בכה
ומעכשיו החליט , אקשור ידיים
ולהפתעתה , נשק שפתיים...
לפני 20 שנים. יום ראשון, 3 בדצמבר 2006 בשעה 20:38
כשזה מתחיל
אני
לא אותו דבר
ובצורה פשוטה כזו
אני מודה לך
מודה על כלום
כשזה מתחיל
אהבה
מסתתרת מאחורי השמש
הקרבה
כדי שלא יוכל לעוף
והוא נחש
לוחש לוחש מילים של פחד
שיער שיבה לבן
ונשיכות של הרס
"כשזה מתחיל אני
... לא אותו דבר
מדוע אהבה נתמכת
ביסודות של דם "
לפני 20 שנים. יום שבת, 2 בדצמבר 2006 בשעה 22:12
על סף עלפון
העולם מסתובב
בחורות מנפנפות בכנפיים
לשם שינוי
צוחק
הצל מרקד מעל לאסלה
לא יכול לראות את זה
הוא עוצם עיניים
ומתעלס
עם מערבולת
כל החושים
עיסה אחת
ומה עם הכאב אני שואל
אמת צורחת
תמונות סטילס של כלב
וכלבה
כולם גורים
תמימות נשטפת מעיניהם
מחר
רוצחים חסרי תקנה

אנחנו בסך הכל קופים
בסך הכל קופים
טיפשים
רובם , טיפשים פחות
כחול לבן בעקבותיי
מעבר לענן וקשת
יש מיטה
ומסמרים
כדאי לישון
לפני 20 שנים. יום שישי, 1 בדצמבר 2006 בשעה 12:57
פטריה של קסם
אני טומן את ראשי בחול
מנסה לספור את הגרגירים
דוחף אותם , הכי רחוק שאפשר
אני נזכר בצל של ילד
הוא מתאדה אל האוויר
הוא מצביע לי על דלת
ומתאחד עם נשימתי
אני מקיא זרמים של חול
מנסה לספור את הגרגירים
הם לאיטם , חוסמים הדלת
הם לאיטם , קוברים את הצללים
אני מסתכל עם עין שמאל ימינה
עין ימין לצד שמאל
עין שלישית אחורה
רואה עצמי , רואה אותך , רואה אתמול
דחפת אותי החוצה
דוחפת , מנסה לספור
זה לטובתך , צדקת
זה לטובתי , שיקרת
ואם הכל בעצם אשליה
אולי בעצם סתם חלום
מסתובבים חסרי הכרה
בעצם נטועים באותו מקום
בחרת בדרך חדשה לחיות
אני מודה
לי לא אכפת
אולי
כשהכל יימס סביבי
יהיה קצת חם
ואז אצעק.
לפני 20 שנים. יום שישי, 1 בדצמבר 2006 בשעה 3:57
its been a while
i said
its been a while
since we met
and i swear to god
when ill see you
i will kill you
with my bare hands ...

אנשים עירומים
אנשים מוחצנים
ולילה
וארבע קירות
אנשים מרקדים
אנשים מטומטמים
ומיטה
וביחד להיות
עירומים
מוחצנים
מטומטמים
עצובים
ומיטה
וביחד להיות
לפני 20 שנים. יום שישי, 1 בדצמבר 2006 בשעה 3:20
בסופו של יום
זה רק אני , או את
טיפה של פחד
בסופו של יום
זה הרעב
הקור המטשטש
ונתאהב בקלישאות
נעבור את זה
ביחד
יושב אדם
בסוף היום
על ערימות כאב
כן, בסופו של יום
שלחתי אצבע
שמלטפת , אולי חוקרת
צלקות נוגות.
יושב אדם
אל מול מראה
יודע - משתגע
ים חששות
ונגיעות
צלקות חמות
לפני 20 שנים. יום רביעי, 29 בנובמבר 2006 בשעה 21:38
מי מסתתר בערפל
נלחם במיצי קיבה
נותר תלוש כנפיים
מי מתרגל לשיכחה
מי ילך בגיא צלמוות
מי לא ישיר על אמונה
עשרת אלפים ימים
מנגנונים של הקרבה
תפר אחרי תפר
תיבה אחר תיבה
הללויה
מריק מושלם נוצר הכל
לפני 20 שנים. יום ראשון, 26 בנובמבר 2006 בשעה 10:03
אורי גלר הוא לא רק שקרן
אלא
גם רוצח