לפני 16 שנים. 27 בדצמבר 2007 בשעה 20:42
להוציא לאט את המוגלה
כי את יכולה
לאן הולכים מכאן
שאלת.
סיימתי לטבוע
זה היה לי נורא
משוך אותי
בחזרה.
דיגמנתי מפלצת
שונה , טהורה
שיקרתי תמורת
חיוכך.
נעמדת מולה
אל מול המראה
השלכת את
כאבך.
והשמש הבטחתי
תזרח גם מחר
היא תשרוף
את הדפים האפורים
אני אגרום לך לשכוח
אני אגרום לך לסלוח
כי כל עץ
משיל
עלים
מתים.
ארים אותך מהרצפה
הרטובה שלך
ונצרח
אל הירח
ביחד.