לפני 16 שנים. 18 במאי 2008 בשעה 17:52
הנה הוא בא
בא עוד יום חדש
רעשים וצבעים
כמו חמאה
על אדמה בוערת
אנשים מולי נמסים
אני נשבע
למציאות הזו
לא יכולתי לכתוב שום חוקים
רואה אותה
והיא שוכבת מולי...
הנה היא באה
עם עוד מבט מבולבל
שאלה ללא מילים
כמו סופה
היא שוב סוחפת אותי
אני נשבע
היא הראתה לי דלתות
גדולות כמו עננים
ואיתה
אני הולך במסדרונות
ללא פחדים
הנה הוא בא
בא עוד יום חדש
ההזיות באוויר
לכל זריחה
תהיה שקיעה
ואז מוארת העיר
החלונות , שמשות קטנות
זוהרות מרחוק
תסתכל...
אתה עלול לצחוק...
הנה היא באה
בריצה , ביללה
סוחבת ריח מוכר
הנה היא באה
טורפת אותך
וזה מוזר
הרחובות ריקים מאדם
אני ואני בביתי
וקול קטן
לוקח אותי
צורח איתי...
כי אתה פשוט לא יודע
מה תוכל להרגיש
