לפני 16 שנים. 27 בספטמבר 2008 בשעה 13:48
אני שעה כותב ומוחק
כותב ומוחק!
קוראים לזה בשפה המקצועית - מחסום כתיבה.
אחרי שהבנתי שמאיץ החלקיקים השוויצרי לא יבלע אותי בטרם עת , החלטתי אתמול להרפות קצת מהגמילה-
כלומר השתכרתי למוות.
ישבנו על הבר ,
צוחקים פה ושם
מפלרטטים פה ושם
יורדים לעומק בלתי נחוץ
מטפסים למעלה בעזרת ג'ק דניאלס.
בדרך הביתה ,
אחרי שליוויתי את השכנה הביתה... ( היא יושבת איתנו כל פעם בבר הזה... )
התחיל לרדת גשם.
המשכתי בדרכי האיטית והמסורבלת אל הבית
מועד פעם או פעמיים.
נזרקתי על המיטה
הקטנה בין הרגליים
תמיד אותו מבט עצוב
או שרק ככה זה נדמה לי
ניסיתי להרדם
לרחף למציאות אחרת
הגוף לא נחוץ כשהרציונל מנוטרל
בלילה חלמתי
על משהו טוב בין הידיים