לפני 16 שנים. 10 באוקטובר 2008 בשעה 6:39
אני מסתכל על עצמי
לראשונה
זו כנראה ההזדמנות האחרונה
לשמור על החלקיקים
שלא יתפרקו
שלא ירצו לקחת
כמו תייר בחלל
כמו דחליל מבולבל
נאבדתי לדקה ארוכה
ורציתי לצרוח
ורציתי לברוח
מכאן
אני מסתכל על עצמי
לראשונה
אין כלום במסגרת של התמונה
בבית המראות
מצאתי פינה יפה
של חושך
כמו חץ ללא מטרה
כמו הכוס השבורה
התפזרתי כשראיתי אותה
השתקפות אמיתית
התנגשות חזיתית
בכביש הראשי
אני מסתכל על עצמי
בפעם האחרונה
כל הסיפור הזה
נראה כמו אי של חוסר הבנה
עליו הייתי בודד
עכשיו אני הנודד
אשר בחר הוא
לשכוח