לפני 18 שנים. 18 בספטמבר 2005 בשעה 10:41
כאילו בשנייה הקמת סכר
לא נותנת לשום טיפה לחדור
בגדר תיל היא מוקפת
וצלפים פרושים בכל פינה
את מתאמצת לא להוציא מילים
את מתעקשת שיהיה כמה שפחות
ומולי בכוונה את מתעייפת
הכי קל להתכסות ואז לחלום
את הדברים שאת הכי שונאת
את כל הזמן יוצרת
כדי שלא ישעמם
כדי שיהיה על מה , על מי להתפרק
ואת רוצה אחד
שיתן לך עולם מקושט בכוכבי לכת
ואת רוצה אחר
שירמוס אותך בשקט
שיבעט ישר אחרי שיזיין
