לפני 15 שנים. 2 בדצמבר 2008 בשעה 7:39
האוויר נכנס לבפנים
ממלא את כל אשר רוקנתי
תפילות שירים ותחנונים
מילים שאף פעם לא כתבתי
ובעיניים עצומות
נדמה כי השקט מצטייר
אל תוך הפינות החשוכות
שבטיפשותי הזנחתי
ראה את האפור המתפרק
את המודחק המשתוקק
לרגעים של אמת
בתוך הפחד הרוטט
ראה כוכבים מתמוססים
אל תוך אינסוף נוזלים בין הרווחים
אשר נוצרו בחלומי
ביני לבין הצל שלי
האוויר נכנס לבפנים
מרווח קצת מקום
בין האדמה לבין האבן
מותר לחלום