בכוחות האחרונים שנשארו לי לפני שאצווה על עפעפיי להסגר... אני מסדר , מנסה לסדר את המחשבות שלי בצורה הגיונית.
כסף , אהבה, שלמות , מטרה .
האם אצליח לחפות על החסרים בעזרת משאלות שווא ?
כמה זמן יעבור עד שייחרבו כל החלומות ?
נשבעתי לא לשקר
אבל
כשאני מחביא את חולשותיי מהאנשים הקרובים אליי , האם זה הוא לא שקר בשם עצמו ?
ולמען האמת
אני מתגעגע
לזמנים אחרים
לחבר הטוב שהיה לי , ועכשיו , טובע לו אל תוך עולמו.
אל הקול שלה
החמימות שלה
למרות שאף פעם לא היינו במצב אינטימי.
טיילתי לי בכל מיני אתרי אסטרולוגיה .
כל זה חיזק את עמדתי
זה כנראה בולשיט...
אם להקשיב להם אז אני בעצם מחזיק בכל צורה המאפיינת בן אדם.
כל תכונה , כל מעלה , כל חולשה , טמונה בי .
אדם ומלואו.
ובכל זאת, פרט חשוב:
מאפיין אחד בלט בכל אתר ואתר ...
מאפיין שחלק מאד קטן מהעולם יהנה ממנו כנראה
מאפיין שאני יהנה ממנו למשך כל חיי .
מהו ?
אני אשאיר קלף אחד בודד מתחת לשרוול
רכבת ההרים
תיקח אותי לטיול בירח
שם אפטר מתשוקותיי
שירחפו לנוכח
חולשתו של כוח הכבידה
רכבת ההרים
אנווט אותה אל מעבר לשמש
אשנה את שביל החלב
אכבה כוכבים
בעזרת שתי ידיי
כשארד
אספר לכולם
על מסע מרגש
טיול חיי
כשאגיע
אל לבו של הכדור הזה
אקח איתי
סיפורים מופרכים
את פחדיי
לפני 19 שנים. 24 בספטמבר 2005 בשעה 0:30