לפני 17 שנים. יום חמישי, 25 בדצמבר 2008 בשעה 4:53
אותו חלום של ליל אמש
מכה בי כל בוקר
וכשאני מתעורר
כל העולם מסתדר
הצעקה נחלשת
התמונה מתבהרת
בשביל לא לראות יותר
לא צריך להתעוור
עוד יום של גשם
עכשיו אני שוכב בחוף
סופר כפות רגליים
זה הרבה יותר נוח
מלספור זוגות עיניים
המציאות מתערבלת
רצפת הבטון מתקרבת
וכשהבטן מתהפכת
אני זוחל אל הסדק
עוד יום של גשם