לפני 19 שנים. 25 בספטמבר 2005 בשעה 8:47
תוך כדי קריאת המילים אני מתחיל לצייר.
בחזרה לימי הביניים.
היא הענוגה מכולן.
אישוניה קוראים לך להכנס פנימה
לא להסס לרגע
שפתיה נפתחות ונסגרות בצורה איטית
תן לי עוד מהורוד הזה
תן לי עוד מהורוד הזה , לנצח.
צעיף אדום מלטף את צווארה
ובשמלה הלבנה היא נראית
כמו השמש והירח
כמו עולם שלם
כמו התגלמות הטוהר והיופי
ואיך אוכל לצייר את מבטה ?
הענוג והמופלא
המהפנט והנכנע
השולט בי
אשר קושר אותה
