לפני 15 שנים. 16 בינואר 2009 בשעה 16:06
אנשים מאבדים דעתם
בצהרי היום
זה גורם לי לחלום
ערק נושק לוויסקי ונשפך
מהצד השני
היא ישבה , מתוקה
דומה לה כל כך
כה רחוקה
אז רציתי לגשת
לומר לה שלום
כה רציתי
והמשכתי לחלום
הסתכלתי
בתקווה נדושה
רחוק ככל האפשר
עד קצה הבר
אז נדדתי הביתה
מזמזם ברחוב
ופתאום
כבר
לא צהרי היום
אנשים מתחבאים
בקופסא יקרה
על ספה ירוקה
טלוויזיה גדולה
מול מסך המחשב
יושב האדם החושב
ונוגע בכל העולם
ובן רגע , לבד , הוא נרדם
ואני , קצת שונה , כמו כולם
