לפני 15 שנים. 15 בינואר 2009 בשעה 7:43
זה כבר לא עניין של צעקות או ויכוחים
האמת ,
אם אני אצלם את עצמי מהצד בכל השיחות האלה , אני יכול לתאר את המבט שלי כמלא פליאה.
קשה לי לראות את האנשים האלה, שעובדים כמוני ( חלקם ) , זזים כמוני , נושמים כמוני , בעלי אותו קוד מוסרי כמו שלי לפה ולשם כמובן...
קשה לי לראות את אותם האנשים
שיושבים מולי
ומסבירים לי
בעיניים נוצצות
מלאות השראה
מלאות תבונה ( שיקרית לחלוטין מבחינתי )
מלאות תשוקה
אותם אנשים מסבירים לי
שכל מה שקורה היום
כל הטוב שבעולם
כל הידע שבעולם
כל הרקוב והרע שבעולם
שכל זה התחיל , נוצר ונרקם
בגלל קומבינה של נחש מדבר על שני אנשים ערומים.
