לפני שלושה שבועות. יום שני, 6 ביולי 2026 בשעה 9:41
אם אני באמת עוצר, נושם עמוק, מסתכל במראה ובוהה אל התהום - משהו ריק.
משהו חסר.
ואני יודע מה הוא המשהו הזה.
גם אם אני שולט בעצמותיי, אני לא כזה בתוך ביתי.
יש כל כך הרבה טוב מסביב, אבל האני הנוזלי, הבראשיתי, הקדמוני - קפוא. אבוד.
חסר לי השיניים, האזיקונים, הסימנים האדומים על העור.
רבאק אפילו שלי... מימיי הראשונים, כשעוד אהבתי את צד הנשלט.
חסר לי מגע. חסר לי כאב. חסר לי חוסר אונים.
ואין לי את זה איתה. אף פעם לא היה.
וזה רחוק מלתת לי שקט. אפילו ללילה אחד.