לפני 19 שנים. 18 בנובמבר 2005 בשעה 16:10
כשאין מה לומר ...
כשאין מה לכתוב ...
כשהנפש מנסה להתרחב
להשתחרר קצת מכל הדוחק
כאשר הגוף בוגד בך
ואתה מרגיש מרוסק
אך מתכחש לרחמים
ואתה יודע
הכי גרוע עכשיו זה לבד
הכי טוב עכשיו זה לבד.
לא אכלתי כבר איזה יומיים
זה בטוח יעזור לדיאטה
ישנתי גם בערך איזה יומיים
לא יודע למה זה יעזור בדיוק
הרופאה אמרה
שתוך כמה ימים זה יחלוף
ובינתיים אני מדלג
ממסך הטלוויזיה למסך המחשב
מנגן התקליטורים אל ויקי הנאמנה
ומשעמם לי לעזאזל ... משעמם !!!
המחלה הזו לקחה ממני את היצירתיות!
אבל ...
בעוד כמה ימים
כשאבריא ...
אני הולך להתפרץ על העולם
חייב!
