לפני 21 שנים. יום שלישי, 6 בדצמבר 2005 בשעה 19:02
וזה ממשיך כך לחלחל
לאוורר את האפל
להפטר מהתפל
רוצה קצה של חבל
וחמימות עם משמעות
אך מתמכר להבל
וממשיך להתרפס
שפתיים מתחלקות בשקט
על קימורי האי שלמות
ואת בוכה ברטט
אני כואב בשקט
עיניים פקוחות לרווחה
דמעה מהחלום נושקת
אל ראי המציאות
זהו מחיר ההתעוררות