אני יושב בין אלפי האנשים הצהובים.
שרים שרי אהבה , שירים של פעם , שירים על כל מה שיכול להיות.
אין שוני או הבדלה כלשהיא.
אני מבחין באושר.
דאגות היום יום נעלמות להן.
זוגתך לעולם לא תוכל להבין את זה.
הערה לעצמי:
מצא לך בת זוג שתוכל להנות מרגעים כאלה.
עוד הערה לעצמי:
תתעלם מהערות החברים . קנה מנוי לשנה הבאה.
כשחזרתי הביתה
יצאתי לריצה היומית שלי.
הבטחתי לעצמי לרוץ כל יום.
אני משתדל לעמוד לאחרונה בדברים אשר הבטחתי.
תוך כדי ריצה
משהו השתחרר
בנפש.
מצאתי שד חדש בתוכי , ואותו לא הסתרתי.
רצתי מחוייך ומטורף , חותך את האוויר.
נפלה עליי הבנה מסויימת , שנשלטתי ע"י פחד.
והפחד הזה כיבה בי את האש , ומיום ליום נהייתי כלום.
אך הכלום זה עודו נושם
והכלום הזה עודו חולם
לא נעלמתי
פשוט איבדתי שליטה על כל מה שהיה מסביבי
איבדתי הכרה בכל מה שאני
אז כמו נזיר בודהיסטי אני אחיה למען הרגלים
למען המשמעת
למען כל מה שיחזיר את עצמי בחזרה לראי
כדי שאוכל להסתכל לי בעיניים
בכדי למצוא את האש הניצתת מחדש
לפני 14 שנים. 17 באפריל 2010 בשעה 17:14
