לפני 15 שנים. יום שבת, 19 בפברואר 2011 בשעה 8:24
בשפה אחרת
כשהכל מתחרז
ואין מימד לאותיות
וזה יותר קל
כשהתזמורת מתעוררת
ומשכיחה את כל הרעש הלבן
איתו אתה לומד לחיות
הנה אתה קושר את צווארך
לרצועת ההגיון
ומנפח בבואתך
מעבר לכל דמיון
משחק של כסאות
או השרדות
מה מסתתר מאחורי הוילון
חופשי זה לגמרי לבד
זהו שקר מפואר
המתמכר לריקבון
אהבה ,
מסע בזמן ,
חור תולעת ,
חלל הגבול האחרון.
שבויים בקונספציה מעוותת
גבר ואשה,
יום שבת , מיטה , עיתון
הבטחות הבטחות
לאט לאט את מתפרקת.