אז , ספרי לי קצת על עצמך .
אותם מילים מתגלגלות במורד מסדרונות האוזניים שלי.
העיניים, כ"כ עייפות . מתאמצות להראות שמץ של התעניינות.
היא משחקת בשיער.
שופעת חיוכים.
מערבבת את המשקה שלה בעזרת אצבעות לבנות רזות ומקל ורוד אחד.
היא מחייכת.
אני מחייך.
היא צוחקת , בצורה מתגלגלת.
אני צוחק , אני אחד מהם עכשיו .
היא כ"כ מרוצה מעצמה.
אתה רואה איך היא קורנת , מנפחת את ההילה שלה בכל מילה , בכל תנועה , בכל משב של רוח על שיערה.
אני מסתכל מעבר , בוהה מעט אל הים.
הנה עוד גל .
תראו , איך הוא בכלל לא דומה לחברו.
תראו , איך הוא יסיים את דרכו כמו כולם.
תראו איך הבחור עם השיער הארוך מטפס עליו עכשיו.
תראו איך הוא מתרסק.
היא ממשיכה לדבר.
היא אפילו יודעת לצחוק על עצמה. זו תכונה בריאה.
היא מחייכת.
אני מחייך.
אני זורק מבט אחורה . רואה חבר , מסמן לי בעיניו מין סימן של הצלחה .
כל הכבוד לי.
והיא עדיין ממשיכה לדבר.
עוצרת.
מסתכלת לי לתוך העיניים לרגע ושואלת...
מה איתך ?
אתה בקושי ... דיברת.
התחלה של טביעה.
של חוסר רצון לצוף.
אני ...
רוצה אחת שתגרום לכל זה להעלם.
אני...
רוצה משהו שלעולם לא יוכל להיות שלי.
בוהה בים.
ירד גשם בקרוב ...
אני אשאר לבהות בגלים עוד קצת
לפני 18 שנים. 9 בפברואר 2006 בשעה 13:46
