שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

RIDE THE SPIRAL

רגעים אבודים
לפני 18 שנים. 15 במרץ 2006 בשעה 23:33

אני יאהב אותך כל כך
אם תגרמי לי קצת לבכות
ותנשמי טיפה יותר קרוב
תחזירי לי , גוון של אנושיות

כל המילים מחלחלות
כל המילים מחלחלות
מתנקזות
כל המילים נהפכות
כל המילים מתמוססות
תחת אור השמש גוססות
בלי שום צווחה הן מתאיידות
כל המילים מחלחלות
הרי , מי ידע שלנפש
יש תהום כה עמוקה
כל המילים הן מתנקזות
ללא בושה או חרטה
זוהי גאות של הכרה
בריקנות
של כל שריר בלשון
תחושה של ריקבון
כל המילים הן זכרון
בן 6 אוחז בעפרון
ומצייר
עולם שהוא קצת יותר
וקצת אחר
ממה שהוא מכיר בכלל.

כל המילים הן חיזיון
תמונה שחקוקה בנפשך
עמוק , עמוק רוצות לצלול
כדי לשלוף עוד מסיכה
כל המילים הן בזיון
של הקיום שלך
רוצה לנבול בין ההמון
להתמסר לשכחה
כל המילים יצאו פתאום
שוחות על לחי רטובה
רוצות הן מנהרות , לזחול
להתמסר לחום של נפש תאומה

janet wise - טוב
את זה ה כ י אהבתי מכל מה שכתבת אי פעם.
אתה יודע שאני מזדהה מאוד עם כל מילה נכון?


}{

לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י