לפני 18 שנים. 3 באפריל 2006 בשעה 9:57
בתוהו ובוהו הנוכחי
השמים והמים הופכים הם לאחד
זה הנוזל האדום ואנוכי
אני , והוא , ואף אחד.
ז'ואל ועמנואל
עלמות חן הן
עלה בי חשק מיני וטבעי
לדחוף אותן לגובה אגני
ואגני בלועזית הוא יסורי
ויסורים גוברים על האושר הרגעי
ולרגע - מבט למקום אחר - היא שפחתי
עיניים נפגשות - חוזר למקומי
ז'ואל ועמנואל
בובות על חוט הן
מרייונטות של הצללים שבי
כוסות הזכוכית של פרי יצירתי
ופרי בלועזית מעוותת הוא חופשי
וחופש מעוות זה עולמי
נוזל אדום נפלט כשתן
ז'ואל ועמנואל
משתחוות הן אל כף רגלי
