לפני 18 שנים. 4 באפריל 2006 בשעה 12:00
אם אשב על גג הבניין הכי גבוה אוכל להעלם באדיבותם של עננים עוברי אורח
אם אכתוב את המילה הכי גבוהה אוכל להעלים כל מה שבנפשי
משמאלי חצי בקבוק יין זול
מימיני מראה
ואם אעז
לשתות עוד קצת
ולהביט היישר אל תוכה
אולי
אזנק למטה.
אני זוכר לחשושים ליליים - שפתיים מתוקות - סיפורה של נערה מתפוררת :
לחמי הוא צער
דמעותיי אשתה כיין ...
אהבתך אליי
החרב הקוטלת אלפי צללים
אני מודה שאת חולשתה ניצלתי
גופה היה שם בשבילי
עורה הלבן היה הבד אותו השחתתי עם צבעי הטומאה שלי
להתנצל אז לא יכולתי
להנצל היא לא יכלה
וכאריה פצוע אני שואג כרגע
צליל עצוב של בושה וחרטה
