היא החלה לטבוע
בים של בגדים מעופשים
ובנשימתה האחרונה שלחה קולה אליו
הנה הוא קורע את הגלים , בן האלוהים
היא שוכבת עירומה על החול המאדים
את כפות ידיה לפתו בין רגע 4 סרטנים
וברגליה הנוגעות בבד אוחזים זוג תמנונים
והיא בוכה , והיא צוחקת , והיא חסרת אונים
רוכב לו על השמש
בן האלוהים
קושר אל חגורתו את הירח
רוכב עליה אל תוך הלילה
בן האלוהים
וכשהוא חודר איך שהוא צורח
היא המשיכה לדמוע לדמם מבפנים
כמה היא רוצה לשחות בתוך ים של בגדים
והנה דמעות שהופכות לקללות , ולה אין מילים
נזכרת שאחרי הכל , היא לא מאמינה באלוהים.
היא שוכבת מרותקת , פרצופה אל השחקים
בוהה בשיירה של עננים חסרי חיים
היא מייחלת להתאדות, נטשה כל בקשה של רחמים
כ"כ הרבה רגעים קפואים
הוא רוכב לו על רכבת
בן האלוהים
משחית שדות ירוקים, רומס רכסי הרים
רוכב עליה אל תוך הלילה
צוחק לו , בן האלוהים
במשרתו ממשיך , רוצח מלאכים.
לפני 18 שנים. 6 באפריל 2006 בשעה 9:28
