לפני 18 שנים. 18 באפריל 2006 בשעה 7:55
מי אתה בסך הכל
האויב של עצמך
ואם אתה צריך כל כך
אז איך תסביר את הבריחה?
יש לך רצון נכסף
לשרת את היצרים
ולקפל את ההיסוס
להיות שלם בין השברים
זו שקיעתה של הנשיקה האחרונה
זה רצונו של האילם לצרוח
זה חלומו של השבוי לפרוץ את הדלתות
זו הרגשת הנוחיות המבעיתה
מה אתה בסך הכל?
סמטת רחוב בלי תאורה
וכאן שדים מטונפים
מוצאים מנוחתם
היה בך רצון
לאחות את הסדקים
ויש כל כך הרבה גופות
זרוקות על הרצפה
זו נשיקתה של השקיעה הנמוגה
זה חול הים שאת צורתו ממהר לשכוח
זה השבוי אשר חולם לשבור את הדלתות
זו הנוחיות אשר כולאת את השלווה
