לפני 18 שנים. 12 במאי 2006 בשעה 10:02
אני הוא הגשם
אני הוא הגשם ששוטף חטאים רדודים
אל עמק הכאב
אני הוא הגשם
אני הוא הגשם שהופך ציפייה לאימה
אני הוא האויב
וכמו כל השפכים
אני צריך למצוא מקום , אליו להתנקז
עם צואת האנושות אני בהבנה עוזב
לא מסוגל להביט בירח החיוור
ולא יכולתי לשקר יותר
אני הוא העצב
אני הוא העצב שמתנגן מנבל הבדידות
אל חדרים ריקים
אני הוא העצב
אשר נחרט באותיות ריקות על מצבת געגועים
היא מספרת על חיוכים תמימים.
וכמו כל השפכים
אני זורם בלית ברירה אל עומק הסדקים
ואין מה שיספוג מתחת לסדינים
את דמעותיו של הזקן המתפורר
ולא יכולתי לשקר יותר