לפני 10 שנים. 13 ביולי 2013 בשעה 6:46
כל הדברים החשובים
התגמדו
בשעת חצות
עמדת מולי עירומה
חסודה קטנה
ללא חומות
ידענו הנה הגיע הרגע
התקליט קצת שרוט
אך אנו חייבים לרקוד
אולי תנשקי אותי
אולי תתפשט מולי
טעמנו הוד.
אמרת - לפני שנים כתבתי לי ספר
זכרונות ותשוקות , חוקים ומגבלות
והכל יהיה כאן בסדר
אם לא תחצה גבולות
אך כל חוטיה הפכו הם לסבך
שאלתי - איך לעזאזל אני אמור לרקוד?
הכל יהיה כאן בסדר
אם רק תפסיק לתהות.
כל האורות הקידמיים
כבו
בשעת חצות
הטייס מעט שבור
מעט שיכור
לא יודע היכן לנחות
הרצונות והתשוקות
כל הסתירות , כל הדמעות
כאן אי אפשר לרקוד,
עמדנו מרותקים
על גג בניין
בוהים אל תוך הלילה
המפלצת מתרסקת
ולא חולמים כאן עוד.