לפני 18 שנים. 10 ביוני 2006 בשעה 1:08
אני מצטער שאמת לא נשפכת משפתיי
או בעצם מתחרט על עצם קיומן
וזה צורב כשאת מדברת ולא מסתכלת אל תוך עיניי
וזה תמיד אותו חלום שלא אוכל ליצור לי כאן.
כל מה שחסר
כרגע
על הכל אוותר...
לפתע
אדם נחרד לנוכח השתקפותו
ואם אוותר
כרגע
ולא יהיה שוב חסר ...
לפתע
אתקפל לנוכח מרותו
משועבד
נרדם לאט
משועבד
הלוואי
ולא היה
לו
האחר