לפני 10 שנים. 16 בינואר 2014 בשעה 20:47
אני רוצה שתבוא
תיקח אותי מפה,
כל מה שנגעתי בו...
עפר.
בין כל הקהל
אני נבלע, נבהל
ננס לבן ששט,
בחלל.
עם אלף מסיכות
לראות מבלי להיראות
אני יכול להיות
כל דבר,
ניצב על הבמה
מלאך או שד נורא
צילו של כל מה ש,
היה.
האם עוד מישהו מכיר את אותה תחושה?
אני מרגיש, לבד.
זכרון דהוי.
הכחשה!
כאב!!!
הראש צמוד לריצפה.
אני בא,
ללא שום יכולת להציל
אותך?
"ויש לנו תקווה"
זה הקול שלך
שמנסה אותי
לתמרן.
בית, אישה יפה
מסך והחפצה
כניעה לאשליה
שבחלון.
רצים יותר מהר
רוצים הרבה יותר
כל מה שיישאר זה
חלום.
אז מי מציע את המיטה?
מה שולט בך?
הייאוש או העיוורון?
האם עוד מישהו מכיר את אותה תחושה?
אני מרגיש, לבד.
זכרון רחוק.
אני חי.
כאב!!!
עלים שצומחים בידיי!
אני אדמה.
אני אש!
ננס לבן בחלל,
שום חור שחור
לא יכול להכיל אותך.
