סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

RIDE THE SPIRAL

רגעים אבודים
לפני 10 שנים. 19 בינואר 2014 בשעה 18:27

- יש געגוע

ואסור להתרגל ללבד הזה.

- ואני לא מתגעגע אלייך.

-לא נקודתית.

- למרות שהפרצוף המהמם הזה שלה יגרום לי להחסיר פעימה.

אבל שתזדיין הזונה.

מילאת את הסדקים שבחומות שלה.

גרמת לה להיות קצת פחות חלולה.

- זוכר את השיחה האחרונה, חדר השינה.

- פתאום ריק נורא.

- החולה נשאר בהרדמה מלאה.

רצינו לקפוץ מהקומה האחרונה.

אוי ואבוי , כמה דמעות , כמה רגעים של חולשה.

כמה לילות אבודים.

כמה בהייה בכוס ובתחתיתה.

שום סם , שום אלוהים לא יציל אותך.

- כן , זו הייתה התחושה הכללית.

- נסיעה ניצחית ברכבת התחתית.

- לא השכלנו לחלום , לא ידענו עתיד.

 

ולא מוכן להתרגל ללבד הזה.

מיתוסית​(שולטת) - לא יודעת כמה זה רלבנטי, נראה שעברת בשנה האחרונה מספר פרידות.
להיות לבד זה טוב לפעמים. צריך להתרגל אליו, ואחרי שמתרגלים, הביחד מתחיל להיות חסר ואז מוכנים ובשלים יותר לקראתו.
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י