לפני 8 שנים. 10 באוגוסט 2016 בשעה 12:51
אתמול בלילה,
הם זיהו שוב סדקים,
נקיקים של אפילה,
זה מה שהם עושים.
הרגשתי אותם מתקרבים,
עם מוזיקת נצחונות ברקע
לאיטם הם זוחלים.
מתיישבים על קצה האוזן,
קושרים את הלשון,
את עפעפי העיניים הם מושכים...
אתמול בלילה,
חזרו עם כלים חדשים.
יכולנו לקפוא,
לחפור שוב באדמה,
לקבור את הלב והמוח,
כן כך נקבל קצת שקט,
יכולנו להדק את הריאות
ולעצום עיניים
לשמוע את הרצפה נסדקת.
אני ואתה,
מול ברירת המחדל
בוהים בקו ההפרדה.
יכולנו לקפוא,
לבחור בושה,
לזחול אל תוך הסדק,
אך כשבאת לשחק איתי
ברוך הבאת,
רוח,
שקט,
גאווה ותקווה.