לפני 8 שנים. 4 בספטמבר 2016 בשעה 12:03
למשך 18 שניות
לא יכולתי שלא לבהות
במרקם העדין שלך,
מוצא עצמי מתאפק
נזהר שלא להתפרק,
בזמן שאת מקשטת את האופק.
בשיחותיי עם האלים,
הם בלב שלם מודים,
נטשנו את הספינה שלך
וכמו שני זרים
אנו לא מצליבים שום מבטים
בזמן שאת ממני מתרחקת.
זרמים של תשוקה וזעם
מתנחמים במגעו של שובר הגלים.