זה סיפור על מרפסת
ועל טירה עם שתי קומות
זה סיפור על ילד ממתכת
חסר יכולת לעלות
רצה הוא לטפס
במעלה המדרגות
רצה הוא את השמש
לראשונה לראות
אבל יצוק הוא מלידה
ורגליו כל כך כבדות
זה סיפור על צריף רעוע
עם תריסר עכברושים
וילדה עם גוף פצוע
אצבעותיה הם מכחולים
וכל היום היא מציירת
חברים דימיוניים
וצופה דרך חור בדלת
אל טירתם של השכנים
יום אחד אזלו המים
נשארו גושי צבעים קשים
השפילה ראש ,גררה רגליה
כוס בכף ידה , ובליבה המון פחדים
כשדפקה היא על הדלת
שמעה היא צעדים איטיים
אל מול עיניה, ילד מתכת
ולעיניו אין אישונים
שיחה קלה , כוס מלאה
מים , מבוכה , מזג אוויר
שמש יוקדת , מבוכה
את אותה השמש הוא לא מכיר
חזרה הביתה , מערבבת
צבעים במים השקטים
החליטה לצייר היא שמש
לגוש מתכת בין החיים
ציור מוקדש , עם לב בצד
ילד מתכת לא הסמיק
הוא רק ציין , ללא שום פחד
שביקור מדי פעם , זה פשוט לא מספיק.
ילדה פצועה , ילד מתכת
נשארו בבית במשך עשרות שנים
והוא גורר רגליו , והיא מציירת
עבר של צריף רעוע , בית ריק ללא שכנים
לפני 18 שנים. 4 באוקטובר 2006 בשעה 1:22
