שני חתולים בשק אחד
אחוז לתאומך ביד
כדי שלא יהיה לבד
פחד
חריטות מהממות
צלקותיי מדממות
אולי כולם יוכלו לראות
שאין
פחד
חלום , ללא קירות
ללא גבולות
אם תתאמץ מספיק
תוכל להיות
העליון שבבריות
ולמרות הכל רוצה להתעורר
מיליון תקוות
ומציאות
כולם ביחד
אחד לחוד
ואתחפש בלי נחיתות
כי אין פחד
שש מסיכות
שישה חושים
אל תתקרבי
בי לא נוגעים
תתני לי יד
...
פחד
אלוהים על כתף
וצינה במקלחת
ממחטות נייר פזורות בכל מקום
נעולה תשוקתך
כף ידך משותקת
אך השקט
מתעצם בכל מקום
מחטים מחטים
אולי כבר דם בעיניים
המלח מצטבר על לחיים מתוקות
הוא היה איש קטן
הוא רצה רק לצעוק
פחד
זאב זאב
כאב כאב
רצה לחלום
*********************
אלו אשר נולדו לחלום
אלו אשר סופגים כאב
והבחירה היא שולית כל כך.
הרי , הם מנסים לכפות את החלום על המציאות , להסתחרר בקצב מטורף , להתרגש עד אין סוף.
והבנאליות , היא כנראה האויב הנורא מכולם.
חייבים לנוע כל הזמן , לרוץ , לקפוץ , לעוף . בכדי להוסיף תועלת , עוד קצת צבע לחיי יום יום.
רוצים לחיות , כמה שיותר , הכי הרבה שאפשר , אך ורק כדי לראות.
ובינתיים
אני מביט בעץ שמבעד לחלון
5 שנים ואין שום שינוי נראה לעין.
הוא מתנועע עם הרוח
באצילות שמתאימה רק לו
יודע
הוא ישאר פה גם אחריי.
ופעם בשנה ,שלכת , הוא יודע , מותר לבכות
והוא עושה זאת בגאון , בגאווה רבה
ופעם בשנה , שלכת , או קצת יותר , מותר לבכות
בוהה בעץ שמסמן לי רק שלווה
לפני 18 שנים. 24 באוקטובר 2006 בשעה 8:56