סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

RIDE THE SPIRAL

רגעים אבודים
לפני 17 שנים. 12 במאי 2007 בשעה 18:04

1

חיוך
היא מחייכת
ומה נשאר לי לעשות?
מבט
נדמה שהיא צוחקת...
עכשיו נותר רק לחכות

חיוך
תמים , נטול כל כוונה
כאילו התחרטה , לקחה בחזרה
מבט
אם אתעמק אוכל לדעת
טעם ריח צבע מגע

חיוך מבט
התחלה של ...


2

קשה לשכוח


געגועים
געש מוחי
החיים
אמורים
לבעבע מחדש
וכמו הגל
ליבי נפתח
ומתנפץ
על כל האינסופי
געגועים
אני והיא
איננה
השאירה
תירוצים על הרצפה
ומה עושים עם התקווה?
ומה עושים עם תמונתה...
החקוקה עמוק בפנים
געגועים.



3

i

I
I search again
a way to keep on breathing
a way to comunicate
a way to feel it all

I
I reassemble
i scream to find a reason
how come my contiousnes
means anything at all

were dancing on the shoreline
were dancing on the shoreline
exsitence - keep on kicking
fiction to us all

I
i find a space for silence
upon my skin i paint an all new god
eliminate those fucked up faces
i used to fear so much

ToOwnNoa - חזק.איזו כתיבה...
לפני 17 שנים
נויה הל​(לא בעסק){צ} - כשאני קוראת את הדברים שלך, אני תמיד מסוקרנת לדעת על מי אתה כותב.
יש בך רגש כה רב כלפי מושאי הכתיבה.

כרגיל, אוהבת את הכתיבה
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י