לפני 16 שנים. 7 ביוני 2007 בשעה 21:17
לא בכיתי על עצמי.
לא הפעם.
לא זוכר שלדמעה הייתה תשובה.
לא בכיתי על עצמי.
לא , אף פעם.
העין לא תחשף אם אעצום אותה.
לא בכיתי על עצמי.
אך הפעם
השקיפות המלוחה הזו
מוגשת כמשקה אלים...
והאל בוחר לשתוק
האל בוחר לשתוק
משאיר אותי
עם שתי ידיים
ואלף חלקים.
לא בכיתי
על עצמי
בזה הרגע
אתייפח כאלמנה
ומול עיניי
אין מסכים.