לפני 17 שנים. 21 ביוני 2007 בשעה 2:18
הפרצוף הזה מוכר לי
מהלילה של אתמול
הוא השתכר
והוא נראה לי
קצת עוין
הפרצוף הזה מוכר לי
הוא התחזה למת
כדי לטעום שוב
את הטעם
המר הזה
כן
הפרצוף הזה מוכר לי
בכל פינת רחוב
הוא מסתער עלי
כמו הגל המתנפץ
כן
הפרצוף הזה מוכר לי
הוא משקף אלי את כל
מה שנותר בי
ונגמר
מה שנותר בי
ועבר
מן העולם הזה
...
ולא ידעתי לא לנעוץ בו מבטים
ולא ידעתי לחייך שכשצריך
ולא ידעתי לתרגם את הויברציות למילים
כי הפרצוף הזה מוכר לי
והוא כבר לא אני
ובחלום האחרון שלי
הפרצוף הזה
רעד אל מול דמותי
פתאטי
אבל
כואב לי
שבכל סוף יום
אני לבד