מזפזפת קדימה

It should be simple.

I didn't want to break up with him.

I don't wanna be broken.

But I am.

I wish we weren't..

I wish I hadn't had to do it.

Stupid love songs.

 

He likes me. 

I know it, he shows it.

But every now and then he disappears.

Gets focused in his world, and can't accept any outside interruptions.

One of which is me. 

It sucks. Seriously and incredibly.

And I don't know what to do.

For some strange reason (<- sarcasm) I just don't seem to be able to handle it very well.

Grr :(

הוא מדהים.

אמיתי ואינטימי, מצחיק, גנטלמן למחצה, גיק מדי פעם, וילד רע בדיוק בצורה שמתאימה לי.

קעקוע יפיפה. חתיך על.

חושב שאני סקסית ברמות שאני לא יכולה אפילו לתאר.

ויצא ממערכת יחסים בת 6 שנים לפני חצי שנה.

עדיין לא מוכן למערכת יחסים חדשה.

אני צריכה לשחרר, לעזוב..

ולא יודעת אם יש לי את הכוח לעשות את זה.

&feature=related

has that cute guy from white collar.

כנראה שבשלוש בלילה אני זונה.
האמת שלא רק.

הנימוס מאוד חשוב לי, זה נכון.
אבל באותו הזמן, כמה כבר אפשר?

אני בקושי פה.
בקושי כותבת.
הפעם האחרונה שהכרתי פה באתר מישהו חדש שבאמת חיבבתי הוא פשוט לא התקשר בחזרה. (ואני הייתי פיכסה ועשיתי דבר דומה לבחור נחמד אחר 😒 )
אז תודה לבחור המוזיקלי מפורים, ותודה לכל החבר'ה שמתחילים את השיחה עם החמאה על התמונה. :/. שעכשיו שונתה.

חצי ביישנית, רבע פרועה ומטורפת, שני שליש סאבית ועוד איזה חצישליש שולטת.
מיני גיק, פריק לעיתים, תולעת ספרים תמידית שכרגע אין לה מושג מה היא הולכת לעשות ואיזה עבודה חדשה היא תחפש/תמצא לכבוד היונולדת הממשמשת ובאה.
עוד חודשיים וקצת אני אהיה שנתיים מ30.

ומה עושים עכשיו?

לפי דעתי זהו אחד מהשירים הכי sensual שאני מכירה.
מלודי, מדהים, עצוב, ומחרמן.
כל פעם שאני שומעת אותו הוא מזכיר לי את La Femme Nikita, הסדרה שבעקבותיה ההורים שלי החליטו שטלוויזיה בבית זה פחות מעדיף, והיא לא הצטרפה אלינו במעבר לקליפורניה.
הסדרה גרמה לי לרצות להצטרף למוסד כשאני אגדל, כמו שכשקראתי את Stranger in a Strange Land רציתי לגדול להיות הבחורה שכששואלים אותה מהו הצבע של הבית השכן אמרה שהקיר שהיא רואה (שלו) הינו לבן.
No assumptions.

אני לא באמת יודעת למה כתבתי את הפוסט הזה,
אבל אני הולכת להנות מהעובדה שעכשיו הפוסט האחרון לא כואב.

I just feel broken.

בוא נתחיל עם
S&M (Whips and Chains) - Rhianna

ו- Closer - NIN

מעצמי, מכולם.
חוזרת למצב הזה של בריחה.

זה לא בריא, זה לא מקדם אותי, זה סתם בעייתי ומעצבן (גם אותי בין השאר).

לא כתבתי כל כך הרבה זמן, ועכשיו אני צריכה ללכת לעבודה.
מי אמר שמשמרות זה לא דבר סבבה :/.

מי חרש לי על הבלוג?