מזפזפת קדימה

לפי דעתי זהו אחד מהשירים הכי sensual שאני מכירה.
מלודי, מדהים, עצוב, ומחרמן.
כל פעם שאני שומעת אותו הוא מזכיר לי את La Femme Nikita, הסדרה שבעקבותיה ההורים שלי החליטו שטלוויזיה בבית זה פחות מעדיף, והיא לא הצטרפה אלינו במעבר לקליפורניה.
הסדרה גרמה לי לרצות להצטרף למוסד כשאני אגדל, כמו שכשקראתי את Stranger in a Strange Land רציתי לגדול להיות הבחורה שכששואלים אותה מהו הצבע של הבית השכן אמרה שהקיר שהיא רואה (שלו) הינו לבן.
No assumptions.

אני לא באמת יודעת למה כתבתי את הפוסט הזה,
אבל אני הולכת להנות מהעובדה שעכשיו הפוסט האחרון לא כואב.