מזפזפת קדימה

יצאתי מהעבודה. ולא היתה שום הודעה. ושום "missed call".
ואני לא יכולה להתקשר אליו.
אנחנו כבר לא חברים.

הוא היה התחנה האחרונה של היום שלי.
יוצאת מהעבודה.
מתקשרת.
אומר לי שיתקשר יותר מאוחר.
נרדם.
מתקשר אלי בין אחת וחצי לשתיים.

כל יום.

ריק לי בלעדיו.



היום היה קצת יותר טוב.
עד הערב.
ושוב אני לא מצליחה לבכות יותר מ20 שניות רצוף.
כל הרגש נכבה.
ואז מתפרץ.
ושוב נכבה.
סתם בלגן אחד גדול.

חשבתי על זה היום.
הוא אמר לי שהוא אף פעם לא הכיר מישהי עצורה כמוני ושאני חייבת להפסיק עם זה.
😄
מה הוא חושב שהסיבה לכל זה, אני תוהה.
בטח לא כמויות הכאב שבאמת נמצאות פה.
חושב שאני סתם עוד איזה אמריקאית שלא מדברת על הרגשות שלה.

זה מה שקורה כשלא שואלים.
אניוויז.
לייף סאקס.

++++וזה היה תקציר הערב.++++