מזפזפת קדימה

לפני כמה ימים ראיתי עוד אישה עם חתכים.
צלקות.
זה סוג של יפה,
ואני סוג של מקנאה.
יש להן את האומץ להראות שהן כואבות.
עכשיו ולעולם.
הצלקות האלו לא נעלמות.
גם אלו שבפנים לא..
אבל את אלו שבחוץ,
כולם רואים.
לפחות אלו שקיבלו אישור מרחב אישי.
ואני, אין לי את המוכנות אפילו לזה.