הרהורים של עבד (לשעבר) 24/7

פוסט זה קצר, אך בתקווה, מעניין, על משהו שהמלכה הסדיסטית שלי אהבה לעשות מדי פעם.

לרקע: היה שיר מפורסם (באנגליה) בשנות ה-80 בשם "Hit Me with your Rhythm Stick" של Ian Dury and the Blockheads.

בשיר הזה המילים "hit me" מופיעות פעמים רבות (54 בסך הכל), לפעמים בהפרש של כמה שניות, לפעמים 3 או 4 פעמים אחת אחרי השנייה.

המלכה שלי אהבה לשעשע את עצמה בכך שהניחה אותי על ברכיה ובהשמעת השיר. בכל פעם ששרו את המילים "hit me", היא הייתה עושה בדיוק את זה עם ידה, הכי חזקה שאפשר. (לא הייתי צריך לספור או לומר תודה, רק להישאר דומם ושקט ככל האפשר).

אבל כמובן שזה לא נעצר שם.

היא הייתה מנגנת את זה בloop, לפעמים 3 או 4 או אפילו 5 פעמים ובכל פעם היא השתמשה במשהו אחר - פעם ראשונה ביד (תמיד), אחר כך כף עץ או נעל בית או משוט, ובפעם האחרונה תמיד עם שוט הרכיבה האהוב שלה.

למי שמעוניין זה השיר...

אחת השאלות שאני נשאל לעתים קרובות על היותי עבד 24/7 היא האם היה לי סקס עם המלכה שלי. לא אעסוק בזה בפוסט הזה (אבל בקיצור...כן, לא לעתים קרובות, ותמיד בצורה מבוקרת ביותר הולמת את מערכת היחסים שלנו).

אבל חשבתי שאכתוב על הכללים והנהלים של המלכה שלי להזמנת אחרות להצטרף אליה, מכיוון שזה היה די "טקסי" ועשוי לעניין (אעסוק רק נשלטות, כי היה שונה מאוד לנשלטים).

נשלטות הוזמנו בדרך כלל במוצאי שבת - הן היו בכל הגילאים אבל בדרך כלל בשנות ה-30 או ה-40 לחייהן (כלומר מבוגרות יותר מהמלכה שלי).

הכללים היו כדלקמן:

הנשלטת הייתה צריכה להגיע לביתנו בין השעות 20:00 ל-20:15; אם היא איחרה, היא נשלחה הביתה.

פתחתי את הדלת והייתי לבד איתה עד שהובלתי אותה למלכה בשעה 22:30.

נתתי לה אוכל ושתייה - רק אוכל טבעוני (מכיוון שהמלכה שלי הייתה טבעונית, אז זה כל מה שהיה לנו בבית) - ואז מסבירה לה שוב את הכללים (כבר סיפרנו לה אותם).

לאחר מכן הובלתי אותה לחדר האמבטיה.

הסרתי את כל האיפור מהנשלטת, את כל הלק שלה ואת כל התכשיטים.

הייתי צריך גם לגזור את ציפורני הרגליים והידיים שלה ולגלח אותה בכל מקום על הגוף שהיה בו שיער. אף שערה אחת לא הותרה מלבד על ראשה.

לאחר מכן מילאתי ​​את האמבטיה וכשהנשלטת הייתה בפנים הייתי צריך לשטוף את כל גופה, ואז לחפוף את שערה.

לאחר מכן הוצאתי אותה מהאמבטיה, ייבשתי אותה וגם שערה - אם היה לה שיער ארוך, אספתי אותו בגולגול.

בדיוק בשעה 22:30 (אם הקדמנו, היינו צריכים לחכות בחדר האמבטיה) הובלתי אותה למלכה שלי, שתינו על ארבע, אני מובילה את הדרך.

כשאנחנו הגענו לחדר השינה של המלכה שלי, היא אמרה לי להיכנס מיד לכלוב שלי (מתחת למיטה) ולהשאר שם עד הבוקר.

אבל הייתי צריך להישאר ער עד ששתיהן נרדמו כי המלכה שלי הייתה מורה לי לעתים קרובות להביא מגבת, או משקה, או חטיף, או צעצוע וכו'.

כשעשיתי את זה, הכלל היה "עיניים למטה על הרצפה" מכיוון שמעולם לא היה רשות לראות את המלכה שלי ואת הנשלטת ביחד.

בבוקר היו לי 4 מטלות: (1) לרחוץ ולנקות את המלכה שלי ולהלביש אותה (2) להכין קפה וארוחת בוקר (3) לנקות את הנשלטת (4) לטפל בכל הסדינים, הצעצועים, המגבות וכו'.

הנשלטת יצאה מהבית בדיוק ב8 בבוקר.

לא הייתי בטוח על מה לכתוב בפוסט הראשון שלי בבלוג, ואז הגורל (אלוהים?) התערב הבוקר כשראיתי כלב עונד קונוס סביב ראשו.

זה הזכיר לי עונש מעניין שיכול להיות נושא משעשע לפוסט הראשון שלי.

כשהייתי עבד 24/7, אחד הכללים הקבועים של המלכה שלי היה שכל האוכל והשתייה שלי (בפרטיות בלבד!!) היו צריכים להיאכל על ארבע, מקערות על הרצפה.

ללא יוצא מן הכלל.

בוקר יום שני אחד, המלכה שלי נתנה לי בננה לפני שיצאתי לעבודה, ובלי לחשוב, קילפתי אותה ואכלתי אותה בעמידה. היא לא אמרה כלום, ולמען האמת, לא הייתי מודע כלל לטעות שלי.

שבוע עבר ללא תקריות. ואז פתאום בבוקר שבת, המלכה שלי הוציאה קונוס גדול מאוד - מהסוג שכלבים לובשים אחרי ניתוח. היא הזכירה לי את ההתנהגות שלי בבוקר יום שני, קיבעה את הקונוס לקולר שלי ואמרה שהיא תסיר אותו רק אחרי 36 שעות.

בקיצור, היום וחצי שלאחר מכן היו סיוט.

קונוס נשמע כמו דבר קטן אבל למעשה זה היה ממש קשה. לאכול ולשתות היו הרבה יותר קשים. לקח לי הרבה זמן להגיע בדיוק לתנוחה הנכונה ואכלתי ושתיתי הרבה יותר לאט - וכתוצאה מכך צרכתי שליש מהכמות הרגילה.

השינה הייתה אפילו יותר קשה. לא משנה באיזו תנוחה ניסיתי בכלוב שלי, היה כמעט בלתי אפשרי להרגיש בנוח, והתעוררתי כל 10 או 15 דקות.

כשהמלכה שלי הסירה את הקונוס, סוף סוף, אחרי 36 שעות (אבל מה שהרגיש כמו 36 ימים!) הייתי עייף, רעב, צמא, אומלל ובאמת מתחרט על התנהגותי מוקדם יותר השבוע.

ומעולם לא עשיתי את הטעות הזו שוב, בכל הזמן ששירתתי אותה כעבד 24/7...