לא הייתי בטוח על מה לכתוב בפוסט הראשון שלי בבלוג, ואז הגורל (אלוהים?) התערב הבוקר כשראיתי כלב עונד קונוס סביב ראשו.
זה הזכיר לי עונש מעניין שיכול להיות נושא משעשע לפוסט הראשון שלי.
כשהייתי עבד 24/7, אחד הכללים הקבועים של המלכה שלי היה שכל האוכל והשתייה שלי (בפרטיות בלבד!!) היו צריכים להיאכל על ארבע, מקערות על הרצפה.
ללא יוצא מן הכלל.
בוקר יום שני אחד, המלכה שלי נתנה לי בננה לפני שיצאתי לעבודה, ובלי לחשוב, קילפתי אותה ואכלתי אותה בעמידה. היא לא אמרה כלום, ולמען האמת, לא הייתי מודע כלל לטעות שלי.
שבוע עבר ללא תקריות. ואז פתאום בבוקר שבת, המלכה שלי הוציאה קונוס גדול מאוד - מהסוג שכלבים לובשים אחרי ניתוח. היא הזכירה לי את ההתנהגות שלי בבוקר יום שני, קיבעה את הקונוס לקולר שלי ואמרה שהיא תסיר אותו רק אחרי 36 שעות.
בקיצור, היום וחצי שלאחר מכן היו סיוט.
קונוס נשמע כמו דבר קטן אבל למעשה זה היה ממש קשה. לאכול ולשתות היו הרבה יותר קשים. לקח לי הרבה זמן להגיע בדיוק לתנוחה הנכונה ואכלתי ושתיתי הרבה יותר לאט - וכתוצאה מכך צרכתי שליש מהכמות הרגילה.
השינה הייתה אפילו יותר קשה. לא משנה באיזו תנוחה ניסיתי בכלוב שלי, היה כמעט בלתי אפשרי להרגיש בנוח, והתעוררתי כל 10 או 15 דקות.
כשהמלכה שלי הסירה את הקונוס, סוף סוף, אחרי 36 שעות (אבל מה שהרגיש כמו 36 ימים!) הייתי עייף, רעב, צמא, אומלל ובאמת מתחרט על התנהגותי מוקדם יותר השבוע.
ומעולם לא עשיתי את הטעות הזו שוב, בכל הזמן ששירתתי אותה כעבד 24/7...