לפני 3 שנים. 12 באוקטובר 2021 בשעה 2:42
האם שאלתם את עצמכם פעם מה מניע אתכם?
האם תשוקה אמיתית? האם חשש?
אנחנו יוצאים לעבודה כי טוב לנו שם או כי בלעדיה לא יהיה איך לשלם משכנתה?
אנחנו נותנים למישהו לשלוט בנו כי אנחנו נהנים מהסשנים, מהכאב, מהאיון העצמי - או כי אולי אילולא כך לא נרגיש רצויים, אהובים, נדרשים?
ואולי הרצון העז הזה לזוגיות הוא בעצם הפחד מהלבדות?
שלא תבינו לא נכון,
הלבד שלי יפה וטוב. חיי מלאים ומאושרים.
אני רוצה גבר לחלוק איתו את הטוב הזה.
אבל כשאני מסתכלת פנימה - האם אני באמת שואפת לכך כי כמה טוב להיות בזוג, כי טובים השניים; או כי המחשבות על הזדקנות ועריריות משתקות אותי? הכאב בעצמות כשמבליחה מחשבה על למות בערוב ימי בלי שאף אחד יאהב אותי אי פעם. ככה לבד. בלי שאף אחד יחשוב עלי או יכאב את לכתי. זה משתק אותי.
ואני כל כך רוצה אהבה.
ומפחדת מהמחשבה שאני רוצה זאת רק כדי להפסיק לפחד.
